המאבק של אימא לא שינה דבר, גם לא הקריאה "לעולם לא עוד". אפילו עדותה נמחקה.
ידעתי שהרוע לא מוגר, שרק החליף פנים ומסכות. מראות טריים של מוצאים להורג, של גוססים, של ערימות גוויות חולפים במהדורות החדשות, ברשתות החברתיות, בלופ ממכר של ספקטקל.
לאושוויץ באים מיליונים להתרגש בתחנות מסע ההשמדה שערות, משקפיים, מזוודות, כל חפצי "המרטירים" העוטים הילת קודש.
זה "המופע", לא סיפורם של הכלואים, לא עמידתה האיתנה של אימא כשהרוע אחז בעורפה, לא חירותה שבהתרסה, לא תעוזתה לחיות.
