אודות

אני ילידת תל אביב. למדתי ספרות אנגלית ותיאטרון, במגמת משחק. בשנת 1995 זכיתי לקבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים מידיו של יצחק רבין. פרסמתי תשעה ספרי פרוזה,   שזכו לשבחי הביקורת.

ערכתי ספרי מקור, פרוזה ועיון, ותרגמתי מאנגלית כחמישים ספרים.

הנחתי סדנאות כתיבה לבני נוער במסגרת התוכנית "סיפור נולד" של משרד החינוך, וסדנאות כתיבה למבוגרים, בבית אריאלה.

שימשתי במשך שנים לקטורית בהוצאות לאור.

הנה מה שנכתב עלי בוויקיפדיה  וגם בלקסיקון הספרות  העברית

אני גרה עם אריק, בקריית אונו.

בבלוג "סופרת ספרים" אספר ואספור ספרים ויצירות אחרות – סרטי קולנוע, הצגות, מחזות.

בתוך הבלוג מתקיימים שני מדורים מיוחדים, שבהם יעלו קטעים מתוך הדף שלי באתר x-net.

המדור "סופרת סופרות" סוקר את חייהן של סופרות אהובות (רק כאלה שאינן עוד אתנו), ויבחן כיצד השפיעו החיים על כתיבתן

המדור "סיפורו של שיר" נוגע בשירים, עבריים ומתורגמים, ומספר את הסיפור העומד מאחוריהם.

את השבוע אפתח בציטוט קצר מתוך ספרים, שירים, מחזות.

24 מחשבות על “אודות”

  1. סופרת יקרה
    ראיתי את הרזומה שלך והוא מכובד עד מאד. עברתי גם על הבלוג אודות השירים, העבריים והמתורגמים. מעט קראתי,ועוד אחזור.כי ראויים הדברים.
    אבל; הפוסט על 'תכול המטפחת' הוא קטסטרופה. ערבוב של אמת עם שאינו אמת וכן הצגת דברים שאינם ברורים גם לאנשי המקצוע ושיש לגביהם עדויות כאלו ועדויות סותרות, כעובדות.
    גם שמת בסל אחד את השינויים שהכניס שלונסקי בטקסט מההצגה להקלטה ובין השיבושים שנפלו בשיר עם השנים, בשיטת 'משבש מעתיק ממשבש ומוסיף משלו'.
    רובצת לפתחנו בעיה. האינטרנט פתוח לכל וכל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו. האדם הסביר שאין לו מומחיות בתחום מסויים, אינו יכול לסנן את הנכון מן השגוי וכך מוצפת הרשת בתועפות fake facts המועתקות מאתר לאתר ומתקבלות אצל הבריות כ'כזה ראה וקדש', בפרפרזה על השיר הישן: "זה נכון, זה נכון כך כתוב באינטרנט (בלכסיקון)".
    זה שלא ציינת את מקורותיך (ולא קישרת אליהם) – ניחא. לאלי סט מ'זמרשת' זה חשוב. לי זה פחות חשוב. מהי גישתו של עורך בלוג 'עונ"ש', פרופ' דוד אסף? איני יודע, אבל מן הראוי היה שלפני פרסום פוסט מסוג זה, תעבירי אותו לביקורת של יודע דבר.
    ותשרה הברכה בכל מעשיך
    גרימי
    zvigilad23@gmail.com

    אהבתי

    1. שלום לך,

      הצטערתי מאוד לקרוא את תגובתך בבלוג "סופרת ספרים", על השיר "תכול המטפחת". במיוחד הצטערתי על כך שכתבת לי כי לא"ציינת את מקורותיך (ולא קישרת אליהם)", והרי קיים ברשומה שלי ציטוט וגם קישור למקור שעליו הסתמכתי, כלומר לדבריך, כפי שהם מופיעים באתר עונג שבת. אני מעתיקה זאת להלן. האם האתר עונג שבת, לא דייק? עד כדי "קטסטרופה"? (אגב, לא הסתמכתי רק על אתר אחד, אלא חיפשתי מקורות גם באתרים לא ישראלים).

      אשמח מאוד אם תהיה מוכן להסביר לי מה הטעויות שלי ברשומה הזאת העוסקת בשיר שחקרת. הנה הפסקה שבה יש קישור והתייחסות אליך: אברהם שלונסקי תרגם את השיר לתיאטרון המטאטא ב-1944 והזמרת טובה פירון הקליטה אותו כעבור שנה. מילות השיר השתנו מדי פעם, כמו גם שמו: במקור הוא נקרא "המטפחת הכחולה", אבל זה לא ההבדל היחיד. כך למשל בגרסה המקורית במקום "פְּגִישָׁתֵנוּ" נכתב "פגישותינו". צבי (גרימי) גלעד שבחן את הגרסאות השונות והצביע על ההבדלים ביניהן סבור שאת חלקן ערך שלונסקי עצמו.

      כמו כן, סייגתי חלק מדברי: "תחילתו כנראה בשיר עם צועני…" וכן הלאה.

      תודה לך על איחוליך שתשרה ברכה במעשיי. משאירה אותה אצלי ובה בעת גם מחזירה אותה אליך.

      אהבתי

      1. עפרה שלום
        אחלק את דבריי לשתי תקופות.
        א. תולדות השיר עד שהגיע לידיו של שלונסקי.
        רוב העובדות בנושא זה לוטות בערפל או שנויות במחלוקת.
        אין מחלוקת על כך שהלחן נכתב בידי יז'י פטרסבורסקי בפולין לא ברור אם בוורשה ב 1939 למלים של ארתור טור (לפי גירסה אחרת, טור כתב את המלים כמתנת נישואין לפטרבורסקי עם השחקנית-זמרת סילביה קליידיץ ב 1968) או בביאליסטוק בראשית 1940.
        אין שום קשר לשיר צועני. אלי סט כתב ב'זמרשת' כי המוטיב של המטפחת הכחולה מופיע בשיר הצועני 'יחלי ציגאני', מוטיב המטפחת הכחולה כסמל לאהבה ונאמנות קיים בתרבות הרוסית (כנראה לא רק בה) ומופיע ביצירות רבות, כולל השיר הצועני.
        לא ברור אם לפני שגאליצקי כתב את גרסתו, ניגנה התזמורת בקונצרטים את הנעימה בלבד או שסטניסלב לנדאו שר אתם. אם שר, האם את הנוסח הפולני שחובר לדבריו בביאליסטוק או את הנוסח הרוסי שחובר באותו ערב?.
        סיפורי לידיה שולז'נקו מבולבלים. היא כתבה בזכרונותיה כי בפגישתה עם מקסימוב ב 1943 אמרה לו שהשיר (במלותיו של גאליצקי) לא היה ברפרטואר שלה. במקום אחר היא כתבה כי עם ההתקפה הגרמנית (22.6.41) היא היתה בירוואן שבארמניה, שבה מיד ללנינגרד ומהר מאד כללה את השיר ברפרטואר שלה.
        גם לסיפור פגישתה עם מקסימוב יש כמה גרסאות.
        כללית כל סיפורי שולז'נקו אינם נוגעים לשיר העברי. למרות שב 1944, (כששלונסקי תרגם), גרסת מקסימוב היתה היחידה שהושרה ברוסיה, שלונסקי תרגם את גרסת גאליצקי.

        ב. תולדות השיר העברי.
        כאן לא הבחנת בין שינויים לשיבושים. שינויים נערכו בשיר פעם אחת, ב 1945, כאשר שלונסקי הכין את השיר להקלטה. היו אלה שינויים משמעותיים שהעלו את התרגום מדרגה.
        כל מה שקרה אח"כ, היו שיבושים. כשזמרים שרים (בלי שהם מיחסים שום חשיבות למשמעות הטקסט שהם שרים),: "ויהי היום ואנו נפרדנו פתאום, תכול המטפחת, קורטוב של נחת ונתגשם החלום" כלומר, חלומם של הנאהבים היה להפרד.
        או: "תם ונשלם החלום" כאשר לביטוי "תם ונשלם" יש בעברית משמעות חיובית, של משהו שבניינו הסתיים בהצלחה – אלו אינם שינויים והם אינם מעידים על שום דבר אלא על החפיפניקיות הישראלית לבדה. במקום להתריע על השיבושים, את מקבלת אותם בהבנה. לא מקובל עלי.

        ועתה עלי להמשיך את ההכרות עם יצירתך במקום שכנראה רק אהנה – הבלוג על השירים.

        שבוע טוב
        גרימי

        אהבתי

  2. עופרה יקרה, תמיד הערכתי את כשרונך האמנותי, ספרותי, את כנותך והיושרה שלך ועכשיו התגלו גם כישורים טכניים.. אשכרה אשת רנסאנס. שאפו על האתר המשיכי להפתיע! חיותה

    אהבתי

  3. עופרה היקרה,
    איזה עושר ואיזה אושר: התמונה נהדרת, העיצוב מוצלח ובעקר כמה יצירה מאחוריך (ולפניך…).
    בהצלחה,
    יפעת

    אהבתי

  4. עופרה, תתחדשי! שתמשיכי לפרות ולכתוב.
    מרשים לראות את ספרייך הרבים פרושים כאן..

    אהבתי

  5. אוי, כמה יפה ואסתטי והצבע הירוק ועופרה היפה וכל הספרים. ועכשו אכנס לראות בפרוטרוט. אוהבת, אירית

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קוראת, צופה ומספרת

%d בלוגרים אהבו את זה: