אני ילידת תל אביב. למדתי ספרות אנגלית ותיאטרון, במגמת משחק. בשנת 1995 זכיתי לקבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים מידיו של יצחק רבין. פרסמתי תשעה ספרי פרוזה, ספר שירה אחד, שזכו לשבחי הביקורת, ורומן בסונטות.
ערכתי ספרי מקור, פרוזה ועיון, ותרגמתי מאנגלית כחמישים ספרים.
הנחתי סדנאות כתיבה לבני נוער במסגרת התוכנית “סיפור נולד” של משרד החינוך, וסדנאות כתיבה למבוגרים, בבית אריאלה.
שימשתי במשך שנים לקטורית בהוצאות לאור.
הנה מה שנכתב עלי בוויקיפדיה בעברית, בוויקידפיה באנגלית, בלקסיקון הספרות העברית ובלקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
שלוש יצירות שתרגמתי: כל הסונטות של שייקספיר, סונטות מהפורטוגזית מאת אלישבת בארט בראונינג, וספר שירי הילדים שירי לי שיר של כריסטינה רוזטי אפשר לקרוא בפרויקט בן יהודה – אתר שמשמר ומנגיש לציבור הרחב, בחינם, יצירות בעברית.
אני גרה עם אריק, בקריית אונו.
בבלוג “סופרת ספרים” אספר ואספור ספרים ומדי פעם גם אגיב על יצירות אחרות – סרטי קולנוע, הצגות, מחזות.
בתוך הבלוג מתקיימים שלושה מדורים מיוחדים, שבהם עלו בעבר קטעים מתוך הדף שלי באתר x-net, לפני שהאתר נסגר. (אפשר עדיין להגיע אליו, אבל הוא אינו מתעדכן עוד).
הרשומות שהופיעו ב־xnet היו במדור “סופרת סופרות” והוא סקר את חייהן של סופרות אהובות (רק כאלה שאינן עוד אתנו), ובחן כיצד השפיעו החיים על כתיבתן.
המדור “סיפורו של שיר” נגע בשירים, עבריים ומתורגמים, וסיפר את הסיפור העומד מאחוריהם.
המדור “סיפורו של נאום” הביא נאומים חשובים ומעניינים מישראל ומהעולם.
את השבוע אני סוגרת בימי שישי בציטוט קצר מתוך ספרים.
סופרת יקרה
ראיתי את הרזומה שלך והוא מכובד עד מאד. עברתי גם על הבלוג אודות השירים, העבריים והמתורגמים. מעט קראתי,ועוד אחזור.כי ראויים הדברים.
אבל; הפוסט על ‘תכול המטפחת’ הוא קטסטרופה. ערבוב של אמת עם שאינו אמת וכן הצגת דברים שאינם ברורים גם לאנשי המקצוע ושיש לגביהם עדויות כאלו ועדויות סותרות, כעובדות.
גם שמת בסל אחד את השינויים שהכניס שלונסקי בטקסט מההצגה להקלטה ובין השיבושים שנפלו בשיר עם השנים, בשיטת ‘משבש מעתיק ממשבש ומוסיף משלו’.
רובצת לפתחנו בעיה. האינטרנט פתוח לכל וכל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו. האדם הסביר שאין לו מומחיות בתחום מסויים, אינו יכול לסנן את הנכון מן השגוי וכך מוצפת הרשת בתועפות fake facts המועתקות מאתר לאתר ומתקבלות אצל הבריות כ’כזה ראה וקדש’, בפרפרזה על השיר הישן: "זה נכון, זה נכון כך כתוב באינטרנט (בלכסיקון)".
זה שלא ציינת את מקורותיך (ולא קישרת אליהם) – ניחא. לאלי סט מ’זמרשת’ זה חשוב. לי זה פחות חשוב. מהי גישתו של עורך בלוג ‘עונ"ש’, פרופ’ דוד אסף? איני יודע, אבל מן הראוי היה שלפני פרסום פוסט מסוג זה, תעבירי אותו לביקורת של יודע דבר.
ותשרה הברכה בכל מעשיך
גרימי
zvigilad23@gmail.com
שלום לך,
הצטערתי מאוד לקרוא את תגובתך בבלוג “סופרת ספרים”, על השיר “תכול המטפחת”. במיוחד הצטערתי על כך שכתבת לי כי לא”ציינת את מקורותיך (ולא קישרת אליהם)”, והרי קיים ברשומה שלי ציטוט וגם קישור למקור שעליו הסתמכתי, כלומר לדבריך, כפי שהם מופיעים באתר עונג שבת. אני מעתיקה זאת להלן. האם האתר עונג שבת, לא דייק? עד כדי “קטסטרופה”? (אגב, לא הסתמכתי רק על אתר אחד, אלא חיפשתי מקורות גם באתרים לא ישראלים).
אשמח מאוד אם תהיה מוכן להסביר לי מה הטעויות שלי ברשומה הזאת העוסקת בשיר שחקרת. הנה הפסקה שבה יש קישור והתייחסות אליך: אברהם שלונסקי תרגם את השיר לתיאטרון המטאטא ב-1944 והזמרת טובה פירון הקליטה אותו כעבור שנה. מילות השיר השתנו מדי פעם, כמו גם שמו: במקור הוא נקרא “המטפחת הכחולה”, אבל זה לא ההבדל היחיד. כך למשל בגרסה המקורית במקום “פְּגִישָׁתֵנוּ” נכתב “פגישותינו”. צבי (גרימי) גלעד שבחן את הגרסאות השונות והצביע על ההבדלים ביניהן סבור שאת חלקן ערך שלונסקי עצמו.
כמו כן, סייגתי חלק מדברי: “תחילתו כנראה בשיר עם צועני…” וכן הלאה.
תודה לך על איחוליך שתשרה ברכה במעשיי. משאירה אותה אצלי ובה בעת גם מחזירה אותה אליך.
עפרה שלום
אחלק את דבריי לשתי תקופות.
א. תולדות השיר עד שהגיע לידיו של שלונסקי.
רוב העובדות בנושא זה לוטות בערפל או שנויות במחלוקת.
אין מחלוקת על כך שהלחן נכתב בידי יז’י פטרסבורסקי בפולין לא ברור אם בוורשה ב 1939 למלים של ארתור טור (לפי גירסה אחרת, טור כתב את המלים כמתנת נישואין לפטרבורסקי עם השחקנית-זמרת סילביה קליידיץ ב 1968) או בביאליסטוק בראשית 1940.
אין שום קשר לשיר צועני. אלי סט כתב ב’זמרשת’ כי המוטיב של המטפחת הכחולה מופיע בשיר הצועני ‘יחלי ציגאני’, מוטיב המטפחת הכחולה כסמל לאהבה ונאמנות קיים בתרבות הרוסית (כנראה לא רק בה) ומופיע ביצירות רבות, כולל השיר הצועני.
לא ברור אם לפני שגאליצקי כתב את גרסתו, ניגנה התזמורת בקונצרטים את הנעימה בלבד או שסטניסלב לנדאו שר אתם. אם שר, האם את הנוסח הפולני שחובר לדבריו בביאליסטוק או את הנוסח הרוסי שחובר באותו ערב?.
סיפורי לידיה שולז’נקו מבולבלים. היא כתבה בזכרונותיה כי בפגישתה עם מקסימוב ב 1943 אמרה לו שהשיר (במלותיו של גאליצקי) לא היה ברפרטואר שלה. במקום אחר היא כתבה כי עם ההתקפה הגרמנית (22.6.41) היא היתה בירוואן שבארמניה, שבה מיד ללנינגרד ומהר מאד כללה את השיר ברפרטואר שלה.
גם לסיפור פגישתה עם מקסימוב יש כמה גרסאות.
כללית כל סיפורי שולז’נקו אינם נוגעים לשיר העברי. למרות שב 1944, (כששלונסקי תרגם), גרסת מקסימוב היתה היחידה שהושרה ברוסיה, שלונסקי תרגם את גרסת גאליצקי.
ב. תולדות השיר העברי.
כאן לא הבחנת בין שינויים לשיבושים. שינויים נערכו בשיר פעם אחת, ב 1945, כאשר שלונסקי הכין את השיר להקלטה. היו אלה שינויים משמעותיים שהעלו את התרגום מדרגה.
כל מה שקרה אח”כ, היו שיבושים. כשזמרים שרים (בלי שהם מיחסים שום חשיבות למשמעות הטקסט שהם שרים),: “ויהי היום ואנו נפרדנו פתאום, תכול המטפחת, קורטוב של נחת ונתגשם החלום” כלומר, חלומם של הנאהבים היה להפרד.
או: “תם ונשלם החלום” כאשר לביטוי “תם ונשלם” יש בעברית משמעות חיובית, של משהו שבניינו הסתיים בהצלחה – אלו אינם שינויים והם אינם מעידים על שום דבר אלא על החפיפניקיות הישראלית לבדה. במקום להתריע על השיבושים, את מקבלת אותם בהבנה. לא מקובל עלי.
ועתה עלי להמשיך את ההכרות עם יצירתך במקום שכנראה רק אהנה – הבלוג על השירים.
שבוע טוב
גרימי
תודה על תגובתך המפורטת. לא קיבלתי “בהבנה” כדבריך את השיבוש במילים, אלא רק ציינתי אותו, בלי להביע דעה.
בעברית: עפרה בלי ו
תודה על ההערה, אבל מותר לכל אדם לקבוע כיצד לאיית את שמו. כללי הכתיב אינם חלים על שמות פרטיים או על שמות משפחה.
עופרה יקרה, תמיד הערכתי את כשרונך האמנותי, ספרותי, את כנותך והיושרה שלך ועכשיו התגלו גם כישורים טכניים.. אשכרה אשת רנסאנס. שאפו על האתר המשיכי להפתיע! חיותה
תודה רבה, חיותה! 🙂 (אשת רנסנס? האומנם?.. 😉 )
עופרה היקרה,
איזה עושר ואיזה אושר: התמונה נהדרת, העיצוב מוצלח ובעקר כמה יצירה מאחוריך (ולפניך…).
בהצלחה,
יפעת
תודה רבה, יפעת! 🙂
עופרה, תתחדשי! שתמשיכי לפרות ולכתוב.
מרשים לראות את ספרייך הרבים פרושים כאן..
תודה רבה, חגית! 🙂
כל הכבוד על העשייה הרבה והמרשימה!!
מאחלת עוד שנים מוצלחות ופוריות כאלה 🙂
פנינה
תודה רבה, פנינה! 🙂
Terrific, Ofra…
Thanks! 🙂
מזל טוב על ההשקה הטכנולוגית. בטוח שתציגי תוכן מעניין.
תודה, מוריס. אשתדל 🙂
תתחדשי. כיף להכיר עוד פיסת עופרה דרך המסך.
תודה, הדס! 🙂
אוי, כמה יפה ואסתטי והצבע הירוק ועופרה היפה וכל הספרים. ועכשו אכנס לראות בפרוטרוט. אוהבת, אירית
תודה, איירית! 🙂
בטח יהיה מעניין כאן. מחכה לקרוא את הכתבה הפותחת….בהצלחה חברה.
תודה! בשלב זה לא יהיו כתבות, אלא רק מה שמופיע בתפריט למעלה, בלשונית “כתיבה”. ובמשך – עוד נראה…