קישור לאתר של הספרייה באוניברסיטת קיימברידג' שמשם נלקח המסמך
דברי עורך הגליון:
"ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות". בואו נהיה לרגע שוטים או תינוקות: איך את/ה צופה את עתיד השפה העברית בהמשך האלף השלישי? האם היא תוסיף להתקיים כשפה כתובה? האם היא תוסיף להתקיים כשפה מדוברת? כשפת ספרות? האם יש לעברית עתיד ללא טריטוריה? האם יש לעברית עתיד כשפת תרבות וכתיבה בישראל? האם יש לעברית עתיד בדיאספורה? האם "ניצחון" העברית על לשונות יהודיות אחרות הוא סופי או שהוא נראה לך הפיך? האם יכולה להתקיים יהדות ללא עברית חיה? האם יש לעברית עתיד בהתחשב בשינויים הטכנולוגיים של ראשית האלף (מהאינטרנט ועד הבינה המלאכותית ומה שיבוא בהמשך) ובהתחשב בשינויים התודעתיים שהם יגררו בהכרח? איך תישמע ותיקרא עברית בעתיד?"
את רוב הגיליון הנוכחי, הראשון מאז 7 באוקטובר, אנחנו מקדישים לשאלת עתידה של העברית, ומפרסמים בו את מיטב היצירות – מסות, סיפורים ושירה – שנשלחו בעקבות הקול הקורא, לצד טקסטים שהזמנו במיוחד.
דורי מנור
השפה העברית, שהייתה מתה כשפת דיבור במשך אלפי שנים, כמעט ולא השתנתה, בעיקר כי היא לא הייתה בשימוש.
זאת, לעומת השפה האנגלית (ואחרות) שהיו בשימוש שוטף בכל התקופה המדוברת.
כבר היום, ילדים ובני נוער מתקשים מאוד לקרוא ספרים שתורגמו רק לפני שני עשורים – לא כל שכן, ספרים שתורגמו בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. הם מרגישים ואומרים שהם צריכים "תרגום" לספר שנכתב לפני כארבעים שנים.
כך שיש קושי לנבא מגמה עתידית לשפה העברית על בסיס ההשוואה בין שפה שהיא בשימוש קצת יותר ממאה אחת לעומת שפה שהיא בשימוש יותר מאלף שנים.
תודה על הדברים. אני מניחה שאם נחיה – נראה 🙂