הו! 22 – מסה שכתבתי על סונטה 20 של שייקספיר, והשוואה בין תרגומיה לעברית

51: בכל אחת מהדוגמאות ציטטתי את הפעם הראשונה שבה המשקל משתבש בתרגומים השונים, אך היו כמובן שיבושים נוספים

האם בתרגום שלי עמדתי במבחן של כל הפרמטרים שבחנתי כאן? ישפטו הקוראים.

כרך 22 החדש של "הו!" ממשיך את מסורת אסופות תרגומי השירה ומהווה אנתולוגיה נרחבת של שירה מתורגמת מאת מיטב המשוררות/ים והמתרגמות/ים. הוא מדלג מהמזרח הקדום, דרך יוון ורומא, אל התקופה האליזבתנית, אל המאה הי"ט, אל המודרניזם, ומשם – אל האלף השלישי. יש כאן תרגומים חדשים ליצירותיהם של משוררים מרכזיים לתרבויותיהם, כגון שייקספיר, היינה ופושקין, וגם של משוררים מודרניסטים גדולים כגון אליזבת בישופ, אלן גינזברג, ניקולאי גומיליוב, אוסיפ מנדלשטם, אלזה לסקר-שילר, אינגבורג בכמן, צ'סלב מילוש וויליאם באטלר ייטס.
לצד משוררים מהוללים אלה יפגוש הקורא משוררים רבים מארצות ותקופות שונות, וביניהן משוררים בני זמננו. הפתעת הגיליון היא דווקא אמירה הס, משוררת עברית, כלת פרס עמיחי, שמשתתפת בגיליון המוקדש לתרגום בשירים המתורגמים משפת אמה, ערבית עיראקית.

אפשר לקנות את הכרך כאן, בקישור

3 thoughts on “הו! 22 – מסה שכתבתי על סונטה 20 של שייקספיר, והשוואה בין תרגומיה לעברית”

  1. לא יודע אם מישהו יקרא את הדברים.
    קראתי את הסונטה באנגלית ואת התרגומים כאן. רק כאשר קראתי את תרגומו של אוסטרובר, הרגשתי שהבנתי את הסונטה. אח"כ קראתי את הסונטה שוב באנגלית ואז היתה ברורה.
    אני מאד אוהב שירה, אבל לא איש ספרות אקדמית. קראתי קצת על משקל הפנטמטר היאמבי והקשבתי ביוטיוב להקראה של הסונטה. זה יפה מאד. אבל אני לא מבין מדוע לאלץ את העברית למשקל הזה. זה נטו מתאים לאנגלית ואולי לשפות מקבילות. למיטב הכרותי עם שירה עברית, אין לה באופן טבעי מקצב כזה שמילים נחצות לשתי הברות. לא יודע מי קבע שצריך להעביר את המשקל מאנגלית לעברית ולמה, אבל זה כנראה התקבע מתישהו.

    1. "מישהי" – בעלת הבלוג, אני, עופרה עופר אורן – קראה את דבריך והשתוממה. "היאמב לא טבעי לעברית"? בבקשה, כמה דוגמאות של יאמבים בעברית:
      ”עוד יש מפרש לבן באופק / מול ענן שחור כבד" נעמי שמר – "לו יהי"
      "אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם" רחל שפירא – "אנשי הגשם"
      "חופי ירדן: מלֹֹא זֹהר יום / סירה דוגה; אשכב אשתה" רחל – "שבת"

      יש כמובן עוד רבות רבות כאלה.

      מדוע לתרגם שיר ולשמור על המשקל? כי אחרת זה לא תרגום ראוי לשמו. כי יש, כשמתרגמים, לשמר כמה שיותר מהמרכיבים של השיר המקורי, והמשקל חשוב ומשמעותי, לא פחות מהחריזה וכמובן מהתוכן. מי שקבע שיש לשמור על המשקל הוא מי שרוצה שהשיר יהיה נכון, מדויק, פיוטי, שירי ומתנגן, ושיהיה נאמן ככל האפשר למקור. תרגמתי את כל הסונטות של שייקספיר ושמרתי על כל המרכיבים. אני שמחה על כך. הנה כאן אפשר לקרוא אותן במלואן: https://www.e-vrit.co.il/Product/28657/%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9B%D7%9C_%D7%A0%D7%AA%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%AA

      מהו תחום העיסוק שלך?

השאר תגובה