אֶת הַמִּרְפֶּסֶת אֲנִי סָגַרְתִּי
כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע אֶת קוֹל הַבֶּכִי,
אֲבָל מִבַּעַד לַקִּירוֹת הָאֲפֹרִים
דָּבָר לֹא יִשָּׁמַע מִלְּבַד הַבֶּכִי.
יֵשׁ מְעַט מְאוֹד מַלְאָכִים שֶׁשָּׁׂרִים,
יֵשׁ מְעַט מְאוֹד כְּלָבִים שֶׁנּוֹבְחִים,
אֶלֶף כִּנּוֹרוֹת תִּמָּלֵא כַּף יָדִי.
אֲבָל הַבֶּכִי הוּא כֶּלֶב עֲנָק,
הַבֶּכִי הוּא מַלְאַךְ עֲנָק,
הַבֶּכִי הוּא כִּנּוֹר עֲנָק,
הַדְּמָעוֹת חוֹנְקוֹת אֶת הָרוּחַ,
וְדָבָר לֹא יִשָּׁמַע מִלְּבַד הַבֶּכִי.
