יעל אדר, אמא של תמיר אדר. תמיר נחטף מקיבוץ ניר עוז בהיעדר הגנה, נפצע קשה ונרצח בעזה, מהיעדר טיפול רפואי

ביום שבעה באוקטובר 2023 התהפכו חיינו בחסות ממשלת ישראל – הבית הופקר, ילדיי הופקרו, הקהילה כולה הופקרה, איבדתי את בני, את חבריו, חבריי, איבדתי את השגרה, כל זאת בחסות המדינה.

42 שנים אני גרה באזור שניתן לו השם עוטף עזה – עטפנו את עזה אך לא נעטפנו. קרוב לעשרים שנים הושתקנו בהנחות ארנונה, טיפולי חוסן ובניית ממ"דים למען שקט תעשייתי ללא ביטחון. התוצאה לשקט הייתה גידול מפלצת החמאס שקמה
עלינו והתדפקה על דלתותינו ביום שמחת תורה, תשפ"ד, אוקטובר 2023.

ביום זה כלתי הפכה לאלמנה, נכדיי ליתומים, ילדיי לאחים שכולים ואני לאם שאיבדה את בנה בכורה, בעבור מה ולמה? בעבור הביטחון שהובטח על ידך – ביבי, ביטחון שלא היה, בעבור כישלון ההגנה על אזרחי המדינה. היחידים שאמרו
"כשלנו, אנחנו אחראים" הם אנשי הצבא, שאכן כשלו בהגנה על הגבול, אך התעשתו ראשונים, לקחו אחריות, ביקשו סליחה ויצאו לקרב. ואתה, ראש הממשלה, לא רואה עצמך אחראי לטבח שבעה באוקטובר, אתה – לא ראית, לא שמעת ולא ידעת, למרות שביום 29.06.2023, בטקס האזכרה הממלכתי לחללי "צוק איתן", תיארת במדויק את שידעת שעשוי לקרות וקרה – הכניסה לקיבוצים ולערים, חשיפת החיילים והאזרחים. הבטחת לנו ביטחון בזמן שהיינו מופקרים. כעבור שלושה חודשים מדבריך, כל שתיארת – התממש!

במבצע "עופרת יצוקה" נהרגו עשרה חיילים ושלושה אזרחים, אז, מר ביבי נתניהו, כיהנת כראש האופוזיציה, ובדבריך מיום שלושה בפברואר הבטחת ביטחון ומיטוט שלטון החמאס:
״יש רק פעולה אחת שתעשה את זה, וזה למוטט את שלטון החמאס בעזה. אנחנו נשלים את המלאכה, אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של חמאס".

מאז עברו 15 שנים שמרביתן אתה ראש הממשלה – הבטחת השכם והערב ביטחון בזמן שניהלת מבצע ועוד מבצע ועוד מבצע. בכולם, למעט באחד – אתה הראש ואתה אחראי – נתנו לך את כל הזמן לחסל את החמאס ולהביא ביטחון, כפי שהצהרת בנאומך ב-2009. בכל מבצע עזבנו את הבית וחזרנו "עד הסבב הבא". בכל מבצע טענת שחמאס קיבל מכה אנושה ואנו חזרנו עד למבצע הבא. גידלנו ילדים תחת חרדות ופוסט טראומה ואתה חייכת כשכינו אותנו פריווילגים בזמן שעיבדנו אדמות ושמרנו על הגבול, עד שקמו עלינו לכלותינו וטבחו ואנסו ורצחו ובזזו וגנבו וחטפו את ילדינו וחברינו ואת חיינו.

הניצלת וגם הפקרת? כן…

ניצלת את מסירותנו בחיים על הגבול ויצרת לנו ביטחון מדומה.
הפקרת את חיי משפחתי בחיים על הגבול וכל יום שבני לא כאן – הוא יום נוסף להפקרה.

לעולם – לא אשכח ולא אסלח – אתה הראש ואתה אחראי.