אמש עלה לאוויר הפרק האחרון בסדרה "הצבי" שכתבה וביימה קרן מרגלית, גאונית. לא פחות. זוהי סדרה שיש בה הכול: חן, כישרון, יופי, חוכמה, עניין.
היא נוגעת בסוגיה מרתקת: תחייתה השפה העברית, ומקומו של אליעזר בן יהודה בהתרחשות, או ליתר דיוק – במהפך שחולל.
בן יהודה מצטייר כפנאט טוטלי. על מזבח התחדשות השפה הוא מוכן להקריב הכול. אפילו בנו היחיד ואשתו מעניינים אותו פחות מאשר החזון הנשגב: לראות את העברית משמשת את הכול בחיי היומיום. ואם מתעורר קונפליקט מוסרי, שעלול לפגוע במטרת־העל, בן יהודה בוחר תמיד בצידה של העברית, ולכן מוכן להתעלם ממעשי עוולה ואלימות מחרידים שמתרחשים בקרבתו, בירושלים של סוף המאה התשע עשרה, אם ההתייחסות אליהם או המאבק נגדם עלולים להפריע לו לקדם את מטרותיו.
אבל הסדרה איננה פמפלט פוליטי או עיוני. היא חיה ונושמת, כי יש בה דמויות שקמות לתחייה ומתגשמות לנגד עינינו, עד שהן מקבלות ציביון של בני אדם אמיתיים, משכנעים, שהצרכים שלהם נוגעים ללבנו וסוחפים אותנו אתם בהתפעלות, התפעמות, שמחה וצער.
כל זאת לא רק בזכות התסריט המדויק, הפשוט ורב התהפוכות, אלא גם בשל כישרונם המופלג של כל השחקנים.
בראשם – הדמות הראשית, פרומה ציפיס, בגילומה של סוזנה פפיאן המופלאה. כמה מתיקות ויופי שופעת האישה הצעירה הזאת! אי אפשר להסיר ממנה את המבט, אי אפשר שלא להתאהב בה, ביכולתה לבטא דקויות ושנינויות, היא ממש הופכת לפרומה ציפיס, האידיאליסטית הבלתי נלאית שמתגייסת לא רק לעזור לאליעזר בן יהודה במשימתו המיוחדת, אלא גם נאבקת למען הצדק, מסרבת לוותר עליו, ועם זאת – מגלה בעצמה מסירות ואהבה כלפי בני משפחתה.
בניגוד לאליעזר בן יהודה, פרומה ציפיס היא אישה עם רגש. היא מבינה את חשיבות עבודתו המיוחדת של בן יהודה, אבל אינה מסוגלת להתמסר כמוהו רק לרעיון הנשגב. יש בה שילוב מופלא של רגש ותבונה, חשיבה עמוקה ואהבה. ואת כל אלה יוצרות קרן מרגלית בטקסט המושלם שכתבה, וסוזנה פפיאן ביכולתה לבטא אותו, להוסיף עליו נדבכים, ולרומם אותו לגבהים יוצאי דופן.
גם כל השחקנים האחרים נהדרים! יאנה פרידמן בתפקיד המשרתת הלא יהודייה של בני משפחת ציפיס פשוט מושלמת: היא מגלמת בכישרון יוצא דופן את דמותה של "האחרת" – זאת שאינה שייכת לכאן, לארץ ישראל ולתלאות שהיא מזמנת ליושביה, ועם זאת היא מי שרואה הכול, מבינה ויודעת. היא נמצאת לכאורה מאחורי הקלעים, אבל במבטיה החכמים, באירוניה השקטה שהיא מבטאת בהם, היא הרבה יותר מאיזו דמות שולית!
גם נטע רוט ופולינה ויטורגין שמגלמות את אחיותיה של פרומה נהדרות. כל אחת מהן מדויקת, שונה, חד פעמית ובלתי נשכחת.
וכמוהן גם ולדימיר פרידמן – אביהן של שלוש בנות ציפיס, ומיכל שטמלר – אמן.
חלק גדול מהמשחק מתנהל ברוסית, שכן בני משפחת ציפיס עלו זה לא מכבר מרוסיה לארץ ישראל. השילוב הזה בין העברית הזהירה, הנלמדת, של פרומה, לבין הרוסית המתגלגלת של בני המשפחה, פשוט נהדר. וכן, הגיע הזמן שהשפה הרוסית תזכה למקום של כבוד על הבמות השונות. סוזנה פפיאן כיכבה גם בסדרה הנפלאה "סובייצקיה", שמתרחשת בימינו, וגם שם היה "עניין" שנוגע לרוסית: האם בני הדור השני לעלייה מברית המועצות לשעבר השתלבו כבר בהוויה המקומית? מה עליהם לעשות, את מה הם נאלצים להקריב, כדי שזה יקרה?
יבורכו השחקנים הישראלים ממוצא דובר רוסית שזוכים בסדרה "הצבי" למקום של כבוד, ותבורך הפלטפורמה שמאפשרת להם להציג את יכולותיהם ואת כישרונם המופלג.
זכינו!
רוצים עוד!