ראומה קדם שכלה את בתה. חתנה, ושלושת נכדיה שנרצחו בקיבוץ ניר עוז בשבעה באוקטובר.

כותרת ספר זה היא "מר הפקרה" אבל לדאבון לבנו, שנשרף מרוב צער, המילה הפקרה רחוקה מלבטא את גודל האסון שהמיט עלינו בנימין נתניהו.

מפקיר הוא מי שהזניח, שלא הצליח להתעלות לגודל השעה, שנהג בחוסר אחריות. זה לא המקרה של בנימין נתניהו. ראש הממשלה הוא-הוא האשם בכך שענף שלם ממשפחתנו נכרת. בתנו תמר קדם סימן טוב, בעלה ג'ון, התאומות ארבל ושחר בנות ה־5.5, עומר בן השנתיים וחצי, סבתם קרול. אהובי ליבנו, משפחה שלמה שנכחדה.

נכון, רוצחיה הממשיים של משפחתנו האהובה היו מחבלי חמאס, ששרפו את קיבוץ ניר עוז על יושביו. אולם את חומר הבערה ואת הגפרור העניק להם נתניהו – אמן השיסוי והליבוי. אלו לא מטאפורות. זהו תיאור של המציאות נכוחה.

ביד אחת פיטם נתניהו את המפלצת החמאסית באמצעות כסף קטארי, וביד השנייה פעל בשיטתיות להחליש את מוסדות המדינה והגופים שאמונים על תפקודה: צה"ל, שב"כ, מערכת המשפט, התקשורת. נתניהו רופף את חומות ההגנה של החברה
הישראלית, המשיך במלאכת ההרס עד שפורר אותן, ואז הזמין את האויב להיכנס בשעריה. זהו מעשה בגידה במלוא מובן המילה. נתניהו נהג כך כי זה השתלם לו: פוליטית ואישית.

חשוב לנו להדגיש: החורבן שהביא נתניהו על ישראל לא היה גזירת גורל. הוא גם לא תוצר של הימור שגוי או מדיניות שהשתבשה. נתניהו פעל כפי שפעל בכוונת לכן אנחנו אומרים בקול צלול וברור: זה האיש שרצח את ילדינו ואת נכדינו. נתניהו, משמיד ישראל.

הכאב שלנו אינסופי ועוד לא הומצאה אמת המידה שתמחיש את עומק הצער שמלווה אותנו. אולם מבעד למסך האבל, אנחנו מביטים מדי יום בטרגדיה הנוראה, הנמתחת, שנתניהו ממשיך לכפות עלינו, ומתקשים להאמין. זהו אותו סוכן כאוס הממשיך לקרב את קיצנו כמעט באין מפריע ובשליחות אותם מניעים – הישרדות פוליטית, הימלטות ממשפט, ומקסום טובות הנאה אישיות.

את החטופים, או לפחות חלק ניכר מהם, יכול היה להחזיר בשבועות הראשונים שלאחר המתקפה. זה לא התאים לו. בעסקאות שעל הפרק. שיכולות להשיב הביתה מעטים מתוכם, הוא מתנקש לאור יום. לא מזיז לו שמספר החיים מבין הנמקים בשבי מצטמצם ממתווה למתווה, לא מזיזות לו הנשים שנאנסות במנהרות החמאס. את חיילינו הוא שולח להתבוסס בבוץ העזתי, לכבוש שטחים שנכבשו, נעזבו, נתפסו מחדש בידי חמאס וחוזר חלילה. מניין החללים מטפס מדי יום והשכול אופף את הארץ. נתניהו שופך את זמנו. באופן המילולי ביותר.

האיש ששרף וחירב את חיינו נחוש להשאיר אדמה חרוכה ואנחנו מוכרחים לעמוד מולו בגופנו כדי להציל מה שניתן. איתך, נתניהו, הפסדנו הכל. רצחת לנו את האהבה. רק בלעדיך נוכל לשקם. רק בלעדיך תהיה למקום הזה תקווה.