תולדות העולם הן למעשה סיפור של תהפוכות בלתי פוסקות. אומות ואימפריות עולות ונופלות. לפעמים הן מובסות מבחוץ, לפעמים הן קורסות מבפנים. לרוב זהו שילוב של השניים.
כמעט תמיד זה קורה בהפתעה גמורה.
האנתרופולוג אלכסיי יורציק היטיב לבטא את הלך הרוח הרווח בקרב מי שגדלו בברית המועצות של שנות השמונים בכותרת ספרו הכול היה לנצח עד שזה נגמר.
שינויים חיוביים יכולים לקרות, והם אכן קורים, ואף שתמיד פועלות גם נסיבות היסטוריות קונטינגנטיות, בסופו של דבר בני אדם שפועלים יחדיו הם אלה שמעצבים את ההיסטוריה.
"לעולם אל תפקפקו בכך שקבוצה קטנה של אזרחים חושבים ומחויבים יכולה לשנות את העולם", כך מתחיל ציטוט המיוחס לאנתרופולוגית מרגרט מיד. "בעצם, זה הדבר היחיד שאי־פעם שינה אותו".
כמובן, לא תמיד השינוי מתרחש לטובה, כפי שגילו יורצ'ק ורבים מעמיתיו במזרח אירופה. נסיגה אינה נדירה יותר מקדמה, ואולי זאת הסיבה לכך שכל כך הרבה אנשים דבקים במצב הקיים. אבל הניסיון לדרוך במקום ולהישאר בן מקל על אלו שמנסים למשוך אותנו לאחור ומאפשר להם להצליח. רק תנופה חזקה קדימה יכולה להציב משקל נגד לכוח המשיכה של אלה שמקווים לחזור לנורמות החברתיות של העבר.'
