אזרחים טובים יותר, בעלי מודעות חברתית ואמפתיה לזולת, הם לא בהכרח אזרחים דמוקרטיים יותר. […] מדען המדינה קליף זוקין תיאר את המגמה המעורבת הזאת כ"התרחבות הפער בין המרכיב האזרחי בחייהם של צעירים לבין המרכיב הפוליטי".
צעירים נוטים להתנדב יותר בקהילה, אך להיות מעורבים פחות בזירה הפוליטית. הם אורזים ארגזי מזון לנזקקים, אבל אינם שואלים את עצמם כיצד ניתן לצמצם
את העוני; מסייעים לילדים ממעמדות נמוכים בלימודים, אבל אינם מפתחים עמדה ערכית התומכת בשוויון.
