המתרגם עשוי אפוא להחליט החלטה עקרונית, שהמשקל הוא מרכיב שכדאי לזונחו לגמרי. "המשקל", יאמר מתרגם זה, "יעלה לתרגום באילוצים רבים, שיזיקו ליצירה יותר משיועילו: תנובת היופי שיאפשרו משפטים רהוטים, שאינם כבולים בסדים משקליים, תִשווה אלף מונים יותר מן המאמץ לשמר את המשקל".

"השלם", ישיב המתנגד להחלטה כזאת, במענה אריסטוטלי, "עשוי מכלל חלקיו, והיופי משוקע בפרטים. דווקא הסד המשקלי הוא שמכתיב, במקור, את מבחר המילים וסדרן ואת קצב זרימת הרעיונות והדימויים, ואם תסדר כל זאת באופן אחר, בהכרח 'תגרע מן היופי' וגם אם ניחנת בדי כישרון, תיצור, בטוב שבמקרים, יופי אחר. יתקיים בך מה שאמר אחד המלומדים הקלאסיים המפורסמים לאלכסנדר פּוֹפּ על תרגום הומרוס שלו בצמדי חרוזים:

"It is a pretty poem, Mr. Pope, but you must not call it Homer