Share this: מוזמנים לשתף
- שלח קישור לחבר במייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
- לשתף ב-LinkedIn (נפתח בחלון חדש) LinkedIn
- לשתף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
- לשתף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
- עוד
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש) פינטרסט
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Reddit (נפתח בחלון חדש) Reddit
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
- שיתוף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש) טאמבלר
אני לכשעצמי בדקתי את תבנית החריזה האופיינית לסונטה שנשמרה או היה מאמץ אדיר לשמור עליה בתרגומים לעברית. לא התעניינתי במשקל וגם לא בדקתי כמה שפת השיר עוברת בקלות את מחסום הדיבור שלה.
בפני עצמו זה שיר נרקסיסטי במיוחד.
אבל הוא לא כותב את זה לעצמו! זה במסגרת שירי ההולדה שהוא נשכר לכתוב כדי לשכנע צעיר פוחז להוליד יורש
ההקשר הביוגנטי של השיר חשוב. אבל – גם בהקשר הזה – הנרקסיזם הוא שם המשחק.
כי הוא רומז לכך שרק לאנשים נאים יש "זכות", או חובה, להוליד ילדים?
כי התועלתניות העולה מהשיר במהותה "נרקסיסטית" לגמרי. הסיבה היחידה להבאת ילד היא "אתה"- המשך "היותך". שאר הסיבות – קישוט.
כן. בהמשך ויליאם שלנו משתכלל… כשהוא מרפה מהמשימה שלשמה שכרו את שירותיו כמשורר, ומתחיל לכתוב "סתם" שירי אהבה, הוא משתבח עד מאוד
אחח סונטות האהבה, ולא צלח לאוסקר ווילד העבר ה"מתירני" של אליזבט הראשונה.
לא הבנתי 🙁
שייקספיר כתב גם סונטות אהבה לגברים ולא ניזוק, אוסקר וויילד בילה בכלא.
אה. נכון 🙂
מאוד אהבתי את התרגום שלך, ואת של שמעון זנדבנק, ולא התעמקתי בעניין הנאמנות למקור, אבל נדמה לי שזיוה שמיר השכילה לשמר את הקצב בפשטות ובחן יותר מכולם (לטעמי)
אכן, התרגום שלה יפה, גם אם יש בו לא מעט חריגות במשקל…