
Share this: מוזמנים לשתף
- שלח קישור לחבר במייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
- לשתף ב-LinkedIn (נפתח בחלון חדש) LinkedIn
- לשתף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
- לשתף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
- עוד
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש) פינטרסט
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Reddit (נפתח בחלון חדש) Reddit
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
- שיתוף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש) טאמבלר
למדתי לפני שבועיים, כבר נבחנו עליו.
ומעבר לזה שלמדתם ונבחנתם, השיר דיבר אליך?
בואי נחשב כמה שנים אני מכיר אותו. הכרתיו כשהייתי בן 6 לערך, בזכות אמי. הפכתי לאפיגון ביאליקאי, כן בכיתה ', וכתבתי לפחות עד יב', כולל השפעה של שירת ימה"ב, שירה מליצית. מאז שאני בן 25 אני מלמד את השיר בבתי ספר תיכוניים. בכל שנה הוא מקבל משמעות אחרת, צבע אחר. מושגי האופנה הפילוסופית האחרונה מתיישבים עליו מצויין, תמיד! מה הוא עושה לי? מהו לא עושה לי, זאת השאלה.
הפתעת אותי 🙂 חשבתי שאתה תלמיד, והנה אתה – מורה… כמה טוב לחלוק את האהבה לשירים האלה.
תלמיד בן 68 🙂
אלה הכי משובחים 🙂
אלה אנחנו 🙂 למדנו ולומדים סוף סוף לוותר על האגו ולהקשיב בריכוז ובקשב רב..
אכן 🙂