One thought on “שרה כץ, "פני הנותרים": דיוקנאות של בני משפחה שכולים, יהודים וערבים”

1. עופרה, תודה לך על הטקסט הרגיש והחכם שכתבת. דפדתי גם בטקסטים אחרים וראיתי את השיר הנוגע ללב ששמו "נקמה" והגעתי אל סופו המצמרר, אם הוא בודד-לא אוסיף על כאביו. מעבר לקולקטיב (כפי שכתב הפסיכואנליטיקן), אנחנו, כל אחד מאיתנו, אדם: גבר, אשה, אח, אחות. אדם. כמה עצוב.

   טוען...

   הגב