בחיפוש אחרי אסקפיזם, הגעתי אל הספר כעבור עשרים שנה, והוא לא אכזב: זהו ספר מתח שכתוב היטב, אם כי נראה שקשה למצוא בימים אלה בריחה מוחלטת מהמציאות.

רוצה להיות במקום אחר? בבקשה: אמנם את (כלומר – אני, הקוראת), הגיעה לאמריקה: ניו יורק, קליפורניה, וויסקונסין וג'מייקה, אבל הסיפור חג סביב הפיגוע במגדלי התאומים ב־11 בספטמבר 2001. אחת הדמויות, ויקטוריה, אישה צעירה שחולמת להיות סופרת, הגיעה באותו בוקר למשרדו של עורך הדין שלה: היא חשודה ברצח מחריד של חבר קרוב שלה ושל בעלה. הנרצח הוא סופר מצליח מאוד. (מדהים לקרוא על ממדי ההצלחה של מי שכותב רבי מכר בשוק האמריקני, ושל פסגות העושר המופלג שאפשר להעפיל אליהן שם!).

רוצה לשכוח ממה שקרה כאן ב־7 באוקטובר? אי אפשר, לא ממש. כי אחת מנקודות הפתיחה של כעבור עשרים שנה מתרחשת במעבדה, שבה ממשיכים לחפש התאמות די־אן־איי של שרידי גופות מהפיגוע, עם הדוגמאות שהפקידו בני משפחה בידי החוקרים. והנה מתגלה, בהפתעה גמורה, התאמה בין הדי־אן־איי של ויקטוריה לבין הדוגמה־להשוואה. מסתבר שזוהי התאמה נדירה ביותר, עובדי המעבדה כמעט שאינם זוכים לכך, בכל עשרים שנות העבודה שלהם, מאז הפיגוע.

מכאן הסיפור מתחיל להתגלגל: מיהי אותה ויקטוריה? האם היא באמת הרוצחת? המשפט שלה אפילו לא התחיל, כי אחרי הפיגוע היו הכול עסוקים בדברים אחרים, והתיק שלה נשאר פתוח, אבל לא ממש עניין עוד את מישהו. נשארו בעיות הרבה יותר דחופות שיש לפתור.

את תעלומת תנסה לפענח מגישת תוכנית תחקירים בטלוויזיה, המופיעה בשם הבדוי – אייברי מייסון. שמה האמיתי בסיפור הוא קלייר מונטגומרי, וכבר שלוש שנים שהיא מסתירה אותו, שכן אביה המיליארדר התגלה כנוכל שעשק כספים, אפילו מהאנשים הקרובים לו ביותר, בהונאת פונזי נוסח בארני מיידוף.

בכישרונה הרב אייברי־קלייר מצליחה להשתבץ כמנחה ראשית בתוכנית, ואנחנו פוגשים אותה בתחילת הספר כשהיא מנהלת משא ומתן קשוח ביותר על המשך תנאי העסקתה. היא יודעת היטב מה שוויה, והיא לא תוותר על אף מיליו דולר שהיא ראויה להם, לדעתה…

אז מה יקרה? סודה של אייברי יתגלה? היא תצליח לזכות בתחקיר הטלוויזיוני שתערוך לגבי ויקטוריה, ותפענח את תעלומת הרצח? היא תחדש את הקשר שלה עם אביה? ומה יעלה בגורלו של וולט ג'נקינס, החוקר המשטרתי שמונה, לפני עשרים שנה, לחקור את הרצח, והגיע למסקנה שוויקטוריה אשמה?

מעניין שגם בספר שלפנינו, כמו במותחן האחרון שקראתי לפני זמן לא רב, מחמישה יוצא אחד של אגתה כריסטי, יש דמות קרובה לחשודה־ברצח שמבקשת מהחוקר (כאן – החוקרת) לנקות את בת המשפחה החשודה. אפשר להניח שצ'רלי דונלי, מחבר כעבור עשרים שנה, הכיר את הבלשים הקלאסיים של כריסטי.

למען האמת, כריסטי עולה עליו בהרבה. אצלה הכול אלגנטי, מהודק, בלי שום הסחות דעת. אצלו יש הרבה מאוד עלילות משנה, אבל יאמר לשבחו שהכול מתכנס לסוף "מסודר", ולמרבה הפליאה – גם מפתיע. רק ממש בעמודים האחרונים, כשכבר ברור לנו שהכול פתור וסגור, מתרחש המהפך המענג, שהוא סימן ההיכר של ספר מתח ראוי לשמו.

לסיכום: בכל זאת, כן, הספר מעניק מנה מסוימת של אסקפיזם. ונראה שכל בריחה מהמציאות העכשווית מבורכת. גם אם היא קצרת מועד.

422 עמודים
הוצאת מטר

תרגמה מאנגלית: יסמין קלין

TWENTY YEARS LATER

CHARLIE DONLEA