צרויה להב: נומי, פרח

שָׁם, בֶּעָפָר וּתְכֵלֶת
חֶלְקַת שָׁלוֹם יֶשְׁנָהּ
נוּמִי פֶּרַח, נוּמִי
נוּמִי יַלְדָּה קְטַנָּה.

אֶת הַחַיִּים לָקְחוּ לָךְ
הוֹ, מִלְחָמוֹת קְדוֹשׁוֹת
מַלְאָכִים בָּכוּ לָךְ
בְּעֵינַיִם יְבֵשׁוֹת.

אֶת חִיּוּכֵךְ, תִּינֹקֶת,
קָבְרוּ בָּאֲדָמָה
אֵיךְ צוֹמֵחַ שֶׁקֶט
מִתּוֹךְ הַמְּהוּמָה.

מִי שֶׁלָּחַץ עַל הֶדֶק
דָּם אֶת לִבּוֹ מַכְתִּים
בְּמִלְחָמוֹת לְצֶדֶק
גַּם יְלָדִים מֵתִים.

אֶת הַחַיִּים לָקְחוּ לָךְ
הוֹ, מִלְחָמוֹת קְדוֹשׁוֹת
מַלְאָכִים בָּכוּ לָךְ
בְּעֵינַיִם יְבֵשׁוֹת.

שָׁם, בֶּעָפָר וּתְכֵלֶת
חֶלְקַת שָׁלוֹם יֶשְׁנָהּ.
נוּמִי פֶּרַח, נוּמִי
נוּמִי יַלְדָּה קְטַנָּה.

אֶת הַחַיִּים לָקְחוּ לָךְ
הוֹ, מִלְחָמוֹת קְדוֹשׁוֹת
מַלְאָכִים בָּכוּ לָךְ
בְּעֵינַיִם יְבֵשׁוֹת.

וַחֲלוֹמֵךְ בָּרוּחַ
חָרוּז לַמַּנְגִּינָה
נוּמִי פֶּרַח, נוּמִי
נוּמִי יַלְדָּה קְטַנָּה.

 

 

הלחין: יהודה פוליקר