בדולח וסכינים
עם עובד, 2024
198 עמ'
עורך: אלי הירש
"בדולח וסכינים" ראה אור בשנה שעברה, בעריכתו של אלי הירש Eli Hirsh שהוא הרבה יותר מעורך. את הפרק "לילות הסדר שלי" שמופיע בו כתבתי מזמן, אבל הוא השתבץ בממואר.
כל שנה ליל הסדר הוא עוד ליל סדק בנשמה.
השנה, כשיש עדיין 59 חטופים בעומק האדמה בעזה, מתעוררת התחושה ש"סתם" התעללות במשפחה כבר לא ראויה לתשומת לב.
ובכל זאת מעלה את זה שוב. כן, שוב. וסליחה באמת (לא באמת!) מאלה שהחליטו להצטרף לפוגעים בתהייה "כמה עוד תחטטי בפצעי הילדות".
הילדות לא מתפוגגת כשגדלים. גם כשהכול כבר נראה שונה לגמרי. כשהחיים "משוקמים" וטובים. כשיש לאדם כל מה שהוא יכול לבקש: זוגיות, ילדים ונכדים מופלאים, ואפילו, לפני שנה, פרס ספיר…
מי שמוכן לשמוע – תודה. כי כל מי שעושה את זה הוא עד בדיעבד.
ולמי שלא מבין מה הצורך – לא אנסה להסביר.
וידוי מכוסה שנכתב מתוך כאב עמוק ומחלחל
🌹