
Share this: מוזמנים לשתף
- שלח קישור לחבר במייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
- לשתף ב-LinkedIn (נפתח בחלון חדש) LinkedIn
- לשתף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
- לשתף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
- עוד
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש) פינטרסט
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Reddit (נפתח בחלון חדש) Reddit
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
- שיתוף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש) טאמבלר

מעניין תמיד לבדוק את שירי העליות עם קום המדינה, או של הדור הראשון לעליות 1950 וכו'
השוואה הייתי עורך עם שני ספרי שירה של יוסי אלפי: זה אני, יוסף, הבן של המכולת; איך עושים עיראקי.
אולי גם שווה לבדוק ולהשוות לשירי מהגרי מצוקה אחרים לארצות אחרות.
תודה על השיר היפה, המדוייק בשפתו ובחווית העולה ממנו.
תודה לקלרינה. ועל הספר של יוסי אלפי כתבתי בעבר
השיר הזה משך אותי להכרת שיריה של המשוררת. קראתי עליה וקראתי עוד שיר שלה, ולרגע נדמה לי שהתרבות הישראלית, ולעניין זה השירה הישראלית, אולי תחזיק מעמד במדינה הישראלית העומדת עכשיו להיות בקושי מדינה, ואם היא תישאר כמדינה – היא לא תהיה הישראלית ההיא שהכרתי, וגם ביקרתי אותה. זו שנולדתי לפניה, והיא הייתה משאת נפש בילדותי.
תודה, קלרינה פריבורקין, משוררת ישראלית!
אני שמחה שהשירה של קלרינה מצאה חן בעינייך כל כך. מפחיד לחשוב שאת מטילה ספק בקיומה העתידי של מדינת ישראל.
זאת המחמאה הכי גדולה! משוררת ישראלית 🙂 אם הייתי מספרת את זה לילדה שהייתי היא היתה גאה בי.
תספרי לה!
שיר ניפלא
שמחה