הַאִם לְדַמּוֹתְךָ לְיוֹם קֵיצִי חַמִּים?
אַתָּה יָפֶה מִמֶּנּוּ וּפַשְׁרָן.
רוּחוֹת אָבִיב עַזּוֹת שׁוֹצְפוֹת עַל נִצָּנִים
וְקֵץ הַקַּיִץ לֹא רָחוֹק מִכָּאן.
עֵינוֹ שֶׁל הָרָקִיעַ כֹּה לוֹהֶטֶת וְחַמָּה
וּלְעִתִּים גַּם פְּנֵי הַפָּז מַאֲפִירִים,
וְכֹל יָפֶה אוֹבֵד, אֵינוֹ נִשְׁמָר,
בְּדֶרֶךְ טֶבַע אוֹ צֵרוּף מִקְרִים.
אֲבָל לְךָ, תֵּדַע, הַקַּיִץ יִשָּׁאֵר,
אַתָּה לֹא תְּאַבֵּד אֶת יָפְיֵךָ.
אִתְּךָ הַמָּוֶת לֹא יוּכַל לְהִתְפָּאֵר,
לָעַד כָּאן בַּשּׁוּרוֹת אַתָּה תֻּנְצַח.
כֹּל עוֹד יֵשׁ אֲנָשִׁים נוֹשְׁמִים אֲשֶׁר עֵינָם פְּקוּחָה
הֵם עוֹד יִתְּנוּ חַיִּים לַזֹּאת וְגַם לְךָ.
תרגום: עופרה עופר אורן
תרגמה: אנה הרמן
