הַחֲרִישׁוּ תֹּף וּמְצִלְתַּיִם!
עִמְדוּ מִלֶּכֶת חַיָּלִים!
לָכֶם אֶמְכֹּרָה נַעֲלַיִם,
בָּהֶן רָצִים כְּאַיָּלִים!כִּי הַחַיָּל עָמוּס עַד מָוֶת
רוֹבִים, כִּנִּים, שְׁאָר מַכּוֹת,
אַךְ אִם דִּינוֹ לִצְעֹד הַקְּרָבָה
תְּנוּ נְעָלִים לוֹ חֲזָקוֹת!
הֵעוֹר אָדָם! אָבִיב כָּעֵת!
רַק הַמֵּתִים בַּלָּאט נָחִים.
אַךְ כָּל שֶׁעוֹד אֵינֶנּוּ מֵת
שׁוּב מִתְרוֹצֵץ בְּרֹאשׁ דְּרָכִים!
שִׁמְעוּ קְצִינִים! תּוֹרָה נָאָה לִי,
אֲנִי אַטִּיף לָהּ לֹא לָרִיק:
חַיָּל אֵינוֹ צוֹעֵד הַמָּוְתָה
מִבְּלִי לִטְעֹם פְּרוּסַת נַקְנִיק
תּוֹתָח מָלֵא וְחוֹר בַּבֶּטֶן, —
זֶה לֹא בָּרִיא זֶה לֹא בָּרִיא!
פְּלֻגָּה שְׂבֵעָה בְּעֹז שׁוֹעֶטֶת
יָשָׁר אֶל לֹעַ הָאֲרִי!
הֵעוֹר אָדָם!…
מִקְּרָב אֶל קְרָב תָּדִיר דּוֹהֶרֶת
אִמָּא קוּרָאז' — יָדָהּ תִּכּוֹן!
הַמִּלְחָמָה צְרִיכָה עוֹפֶרֶת,
הַמִּלְחָמָה צְרִיכָה מָזוֹן,
אַךְ עוֹד דָּבָר יָקָר צוֹרֶכֶת:
הַבַּחוּרִים הַחֲמוּדִים!
כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶּחְדַּל מִלֶּכֶת
חִישׁ הִצְְטָרְפוּ אֶל הַגְּדוּדִים!
הֵעוֹר אָדָם!
תרגום: רפאל אליעז
מעולם לא היה ברכט מדוייק וטרגי כל כך למציאות של ימינו כמו עכשיו. עד מתי, עד אנה, עד מתי?
אכן
תמיד ראיתי במחזה הזה את האירוניה הנוראה של חיינו.
בהחלט!
סימנתי "אהבתי", אבל השיר הזה מעורר רצון לבכות…
ממש כך!