לפני שלוש שנים ראה אור בעברית בהוצאת סאגה ספרה של האן קאנג, הצמחונית. קאנג זכתה עליו בעבר בפרס הספרותי בוקר, היחיד שלה שתורגם עד אז לאנגלית.
נימוקי השופטים לפרס: כתיבתה הפיוטית שמתמודדת עם טראומה היסטורית וחושפת את השבריריות של חיי בני אנוש.
"יש לה הבנה מיוחדת במינה לקשר שמתקיים בין גוף לנפש," אמר יו"ר ועדת פרס נובל.
ביולי 2017 העליתי כאן בבלוג "סופרת ספרים" טור על הספר הצמחונית, שכותרתו "מה קורה כשאישה רוצה להפוך לעץ".
אלה שתי הפסקאות הפותחות את הטור:
"זה הגוף שלך, את זכאית לעשות בו ככל העולה על רוחך. המקום היחיד שבו את חופשייה לעשות כרצונך, ואפילו זה לא יוצא כפי שרצית". לקראת סופו של הספר הצמחונית, כששתי האחיות כמו מתמזגות, אחת מהן, השפויה לכאורה, מביטה במראה ואומרת לעצמה שאסור היה לה להניח לרופאים לשלוט בגופה של אחותה. שיש לה, לאחות, זכות (וגם סיבה!) להרעיב את עצמה, אפילו למוות, אם כך היא בוחרת לנהוג.
הצמחונית, רומן שכתבה האן קאנג, סופרת דרום קוריאנית, זכה בשנה שעברה בפרס מאן בוקר הבינלאומי. הוא מתחיל במתינות ונגמר בסערה, מבטיח להתהלך על מי מנוחות משעממים של שפיות ומתינות, אבל משייט בתוך טירוף חושים, הן בתכניו והן באופן שבו הם משתקפים בכתיבה. הספר סוריאליסטי ומוזר כביכול, ובעצם – ריאליסטי לחלוטין, נובע מתוך מציאות ממשית ועגומה, שפרטיה המייסרים סבירים. לא הספר מטורף, אלא האמת שהוא משקף.