"לִהְיוֹת דָּרוּךְ כְּמוֹ רוֹבֶה, הַיָּד
אוֹחֶזֶת בְּאֶקְדָּח, לָלֶכֶת
בְּשׁוּרָה סְגוּרָה וַחֲמוּרָה, גַּם לְאַחַר
שֶׁהַלְּחָיַיִם נִמְלָאוֹת אָבָק
וְהַבָּשָׂר הוֹלֵךְ וָסָר, וְהָעֵינַיִם מִתְקַשּׁוֹת
לִדְבֹּק בַּמַּטָּרָה.
יֶשְׁנָה אִמְרָה: אֶקְדָּח טָעוּן
סוֹפוֹ לִירוֹת. טָעוּת.
בָּאָרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַכֹּל יָכֹול לִקְרוֹת:
נוֹקֵר שָׁבוּר, קְפִיץ חָלוּד
אוֹ הוֹרָאַת בִּטּוּל בִּלְתִּי־צְפוּיָה
כְּפִי שֶׁאֵרַע לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.
קוראת, צופה ומספרת