השיר של יום שלישי, שירה, שירים

אהרון אלמוג, "סע ברכבת ישראל"

11 תגובות

מתוך הספר "הצדעה לישראל – שירים", 1975 – 1976

11 thoughts on “אהרון אלמוג, "סע ברכבת ישראל"”

  1. פואמה קצרה על המסע ברכבת ישראל לחיפה.
    להביא מסמכים לחיפה – וואווווווו
    מהתיאור נזכרתי בתיאור הרכבות בהודו. בילדותי, לפני כ- 60 שנים, נסיעה ברכבת היתה חוויה בעלת עוצמה בלתי רגילה.

    הגב

  2. ניקוד? לדעתי כבר לא מלמדים דקדוק, תחביר, הגיה נכונה. העברית הולכת לעזאזל, ואין פוצה פה ומצפצף. שדרנים ברדיו ובטלוויזיה, שרים, חכ"ים, מורות – מי עוד מקפיד על עברית נכונה? למי איכפת ומי בכלל יודע?

    הגב

  3. איזה יופי. 2 הערות:
    * האם היתה פעם רכבת שעברה גם בכרכור ובזכרון?
    * מזמן לא ראיתי ניקוד כזה ידידותי, בלי דגשים חזקים ובלי בגד-כפת, אלא רק ב-ת'. אולי צריך להנהיג אותו בבתי הספר 🙂

    הגב

      1. ברור שלומדים ניקוד בבית הספר, לצד שאר כללי הדקדוק, אבל בצורה שמשניאה על התלמידים את לימודי הלשון. מכריחים אותם ללמוד דברים שלעולם לא יזדקקו להם, ממש כמו ללמד את מי שרק רוצה לדעת לבשל על המבנה המולקולרי והכימי של כל מרכיב בתבשיל. לכן ניקוד חלקי כזה הוא מצוין. בזמנו ניסיתי להנהיג אותו בספרי ילדים שניקדתי, אבל זה היה לפני כמה עשורים והמו"לים עיקמו את האף

        הגב

          1. תיקון, טעיתי. המומחית לענייני פדגוגיה מבית הספר התיכון שבו לימדתי כתבה לי ש: "לא מלמדים את חוקי הניקוד כמו פעם… אבל מלמדים את הניקוד , זיהוי ואבחנה. בבתי הספר שמגישים לבגרות בפרק של תצורת פעלים ומשקלים הלימוד הוא יותר אינטנסיבי מבתי הספר בהם לומדים את הפרק הזה במסגרת ה30 אחוז."

            הגב

      2. לא ממש מדוייק. בתיכון לקראת הבגרות בלשון מלמדים ניקוד. בלעדיו אין סיכוי שיצליחו "לנתח" פעלים בצורותיהם השונות. אבל, כמורה לספרות לא פעם שמתי לב שניקוד השירים מונע מהתלמידים קריאה זורמת, ובלי ניקוד הם מתעללים בשיר.
        יש לי מכרה שמתפרנסת מניקוד שירים, כן, ממש כך.

        הגב

השאר תגובה