

Share this: מוזמנים לשתף
- שלח קישור לחבר במייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
- לשתף ב-LinkedIn (נפתח בחלון חדש) LinkedIn
- לשתף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
- לשתף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
- עוד
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש) פינטרסט
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Reddit (נפתח בחלון חדש) Reddit
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
- שיתוף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש) טאמבלר
בשיר זה משוררת משקפת באופן פיוטי אחדים מהיסודות של התורה היונגיאנית – ״האנימה״: ראיית האחר כשווה ערך לך, ו״הצל״ – הצדדים הכהים המודחקים בתודעתנו. היסודות האלה הם אלה שהניעו את רבין ללכת לקראת האור בקצה המינהרה. אך מה לעשות – רצחנו אותו, בדיוק כמו באלגוריה העתיקה של האפלטון על האנשים שחיו במנהרה ורצחו בן אדם שטען כי יש אור בקציה.
תודה רבה, יורי, על ההארה.