הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.
אֲבָל מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. וְהַמַּיִם
שֶׁמָּזַגְתָּ לְתוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל
לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה.
מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. הַמַּיִם
שֶׁמָּזַגְתָּ אֶל-תּוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל
לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה, אֲבָל
הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.
תרגם: בנימין הרשב
כמה נכון.
תודה, עופרה!
לצערנו ברכט ממשיך להיות אקטואלי.
אני מעוניין לשתף שירים נוספים שלו:
כשהרֶשע בא כמו גשם נופל
כְּאֶחָד הַמֵּבִיא מִכְתָּב חָשׁוּב לָאֶשְׁנָב לְאַחַר שְׁעוֹת-
הַקַּבָּלָה: הָאֶשְׁנָב כְּבָר נָעוּל.
כְּאֶחָד הָרוֹצֶה לְהַזְהִיר אֶת הָעִיר מִפְּנֵי שִׁטָּפוֹן: אֲבָל
הוּא מְדַבֵּר לָשׁוֹן אַחֶרֶת. אֵין מְבִינִים אֶת דְּבָרָיו.
כְּקַבְּצָן, הַדּוֹפֵק בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית בְּאוֹתָהּ דֶּלֶת שֶׁבָּהּ כְּבָר
קִבֵּל אַרְבַּע פְּעָמִים: הוּא רָעֵב בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית.
כְּאֶחָד שֶׁדָּמוֹ זוֹרֵם מִתּוֹךְ פֶּצַע וְהוּא מְחַכֶּה לָרוֹפֵא:
דָּמוֹ מַמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּת.
כָּךְ בָּאִים אֲנַחְנוּ וּמְסַפְּרִים שֶׁעָשׂוּ לָנוּ מַעֲשִׂים
שֶׁלֹּא יֵעֲשׂוּ.
כְּשֶׁסֻּפַּר לָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיְּדִידֵינוּ נִשְׁחָטִים בְּהַדְרָגָה
קָמָה זְעָקָה שֶׁל פַּלָּצוּת. אָז נִשְׁחֲטוּ מֵאָה. אֲבָל
כַּאֲשֶׁר נִשְׁחֲטוּ אֶלֶף וְלַשְּׁחִיטָה לֹא הָיָה סוֹף, נָפוֹצָה
הַשְּׁתִיקָה.
כְּשֶׁהָרֶשַׁע בָּא כְּמוֹ גֶּשֶׁם נוֹפֵל, אִישׁ אֵינוֹ קוֹרֵא עוֹד:
עֲצֹר!
כְּשֶׁהַפְּשָׁעִים נֶעֱרָמִים, הֵם נַעֲשִׂים בִּלְתִּי-נִרְאִים.
כְּשֶׁהַסֵּבֶל נַעֲשֶׂה לְלֹא-נְשּׂא, אֵין שׁוֹמְעִים
עוֹד אֶת הַצְּעָקוֹת.
גַּם הַצְּעָקוֹת נוֹפְלוֹת כְּגֶשֶׁם-קַיִץ.
"שָׁנָה-שָׁנָה בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, כְּשְׁזְמַּן בָּתֵּי-הַסֵפֶר מַתְחִיל
עוֹמְדוֹת בָּפַּרְוָרִים הַנָּשִׁים בָּחֲנֻיּוֹת-הַנְּיָר
וְקוֹנוֹת אֶת סִפְרֵי-הַלִּמּוּד וְהַמַּחְבְּרוֹת לְיַּלְדֵיהֶן
מְיֹאָשׁוֹת הַן מְחַטְטוֹת אַחַר הַפְּרוּטוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת
בְּאָרְנְקֵי-הַכֶּסֶף הַשְׁחוּקִים, וּבוֹכוֹת
עַל שֶׁהַיֶּדַע כֹּה יָקָר. וְאֵין לָהֶן מֻשָּׂגכַּמָּה גָרוּעַ יֶדַע זֶה, אָשֶׁר
נוֹעַד לְיַלְדֵיהֶן."
בשביל מה להיות ביקורתי מידי
בִּשְׁבִיל מָה לִהְיוֹת בִּקָּרְתִּי מִדַּי.
בֵּין כֵּן וְלֹא
הַהֶבְדֵּל אֵינֶנּוּ כָּל כָּךְ גָּדוֹל.
הַכְּתִיבָה עַל נְיָר לָבָן
הִיא דָּבָר טוֹב, וְגַם
הֲשֵׁנָה וַאֲכִילָה בָּעֶרֶב.
הַמַּיִם הָרַעֲנַנִּים עַל הָעוֹר, הָרוּחַ
הַבְּגָדִים הַנְּעִימִים
הָא"ב
עֲשִׂיַּת הַצְּרָכִים!
בְּבֵיתוֹ שֶׁל תָּלוּי לֹא נָאֶה
לְדַבֵּר עַל חֶבֶל.
וּבַחָרָא
לִמְצֹא הֶבְדֵּל דַּק
בֵּין חֵמָר לָרָקָב
לֹא יָאֶה כְּלָל.
אוּךְ,
כָּל מִי שֶׁמְּתָאֵר לְעַצְמוֹ
שְׁמֵי כּוֹכָבִים
מוּטָב שֶׁיִּסְתֹּם אֶת הַפֶּה.
תודה. חלק מהם העליתי כאן בעבר. כן, למרבה הצער הוא אקטואלי, עדיין, ויותר מתמיד