מסה שכתבתי באוגוסט 2025: "לשיר באושוויץ ובמיידנק": האם היא עדיין רלוונטית?

המסה שלהלן, שמופיעה בגיליון החדש של הו! שמו – "אות קין", נכתבה בעיצומה של מלחמת השבעה באוקטובר. עורכי כתב העת (דורי מנור וסיון בסקין הקבועים, שאליהם הצטרף יואל הנרי טייב והוא זה שערך את הגליון בפועל) יצאו בקיץ שעבר בקריאה לשלוח להם יצירות שנוצרו כתגובה לה. הגיליון "מנסה להתמודד עם האחריות לרוע שנעשה בשמנו, עם הרעל שאנחנו נושמים וגם פולטים, עם ניסיונן המר של חברות אנושיות קטלניות אחרות שלא חשבנו שנצטרך אי פעם לחוות בעצמנו."

מאז שכתבתי את המסה, באוגוסט 2025, החטופים החיים שבו, אבל רבים מאלה שיכלו לחזור, נרצחו. עזה הייתה לעיי חורבות, חמאס שב ומתחזק, ובישראל בתים שנחרבו עדיין לא שוקמו ודייריהם עדיין חיים כפליטים בארצם. 

והחלה "מלחמת איראן השנייה". האם תהיה גם שלישית, ורביעית, וכן הלאה? או שדיננו כבר נחרץ? האם אנחנו שוב "כפסע מהניצחון המוחלט" בשעה שטילים נופלים על ראשינו, ואין שום צפי או תחזית לסיום השלב הזה בחיינו? 

בינתיים, בחסות המלחמה, פורעים "בני עמנו" בפלסטינים בגדה המערבית, הורגים, מפחידים, משתדלים לטרנספר אותם "בעורמה" כביכול, ובעצם – באלימות גלויה, שמבעיתה לא רק את המותקפים ישירות. 

האם המסה שכתבתי באוגוסט שעבר עדיין רלוונטית? 

 

(יש להקליק על כל חלק של המסה, כדי להגדיל אותה לקריאה נוחה). 

6 thoughts on “מסה שכתבתי באוגוסט 2025: "לשיר באושוויץ ובמיידנק": האם היא עדיין רלוונטית?”

  1. תודה על הרשימה, עופרה. כל מילה אמת, לצערי, ואני בין הרבים שמבכים את מה שקורה למדינה שלנו מאז ינואר 2023. לא הכרתי אנשים כמו אביך, אבל ברור לי, שאלמלא נולד יהודי (בטעות) היה נעשה נאצי פעיל ומן האכזרים שבהם. לגדול עם אב כזה, זו חותמת כוויה שמלווה אדם לכל חייו, אבל את הצלחת להשתחרר מן הרוע, העיוות והרשעות שאליהם נולדת ולהפיק את המסקנות הנכונות, ואף להפיץ אותן ברבים, ועל כך תבורכי.
    הלוואי שהבחירות הבאות יצליחו לשחרר אותנו משלטון הרשע והשחיתות שרומס אותנו. הלוואי שנחזור להיות מי שהיינו.

  2. עופרה, הפִּסקה השנייה במסה אינה ניתנת להגדלה, אנא תקני כדי שיהיה אפשר לקרוא. תודה

להגיב על עטרה אופקלבטל