
Share this: מוזמנים לשתף
- שלח קישור לחבר במייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
- לשתף ב-LinkedIn (נפתח בחלון חדש) LinkedIn
- לשתף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
- לשתף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
- עוד
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש) פינטרסט
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- לשתף ב-Reddit (נפתח בחלון חדש) Reddit
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- שיתוף ב: אנסטגרם (נפתח בחלון חדש) אנסטגרם
- להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
- שיתוף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש) טאמבלר

עופרה יקרה,
שיר מקסים, המעורר מחשבות על ה"ביחד" וה"לחוד", על חברותא ועל בדידות. השימוש בפועל פ.צ.ל. יוצר, לכאורה, אמירה מדעית, ניסוי בחומרים שונים. אכן, גם אנו חומר ביד היוצר וביד היצר. פסיק קטן בקוסמוס, בעולמות האינסוף, כדבריך. החיים הם המקף שבין תאריך הלידה לבין תאריך ההעלמות, והאם נתאחד עם אותן הנשמות מהן התפצלנו ואנו מתגעגעים אליהן?
תודה רבה, אורנה, פרשנות מעניינת ומעוררת מחשבות.