רודולף שטיינר "מבחר כתבים": מדוע לא אקרא אותו

כותרתו הנוספת של הספר שלפנינו היא "איך ליישם את האנתרופוסופיה להשגת חיים טובים". ההבטחה הגלומה בו מפתה לקרוא אותו, לא כן?

אם כי כבר בכותרת עצמה, כפי שהיא מנוסחת, מתעורר איזה ספק. "להשגת חיים טובים"? מדוע לא: "כדי להשיג חיים טובים"? אולי אפילו "כדי לשפר את החיים"? שואלת את עצמה הקוראת הדקדקנית, אבל מחליטה להמשיך ולקרוא. איך תוותר על האפשרות הזמינה לשפר את חייה?

אבל אבני הנגף המתגלות ממש בעמודים הראשונים מבהירות ששום דבר טוב לא יקרה כאן, מכל מקום – לא בעזרת הספר שלפנינו.

כי מה עושים עם ניסוחים שמצריכים פענוח כה רב – לא של התוכן, אלא של המשמעות הבסיסית ביותר, כלומר – של העברית?

הנה דוגמה: "מישהו המסוגל לבחון את הטבע האנושי יותר מקרוב יודע שמספר גדול של תהליכי חשיבה הם מסוג זה, ואולי רואה, היינו אומרים, שאנשים הנמצאים בתוך מכונית דוחפים אותה ומאמינים שהם אלה הגורמים לה לנוע," נכתב בעמוד 15.

סליחה? מה בדיוק כתוב כאן? הכוונה אולי לומר משהו כמו: "ברור למי שיודע כיצד לבחון מקרוב את הטבע האנושי כי תהליכי חשיבה רבים נמנים עם אלה שתיארנו"…

אבל מה הלאה?

החל מהנקודה הזאת קצרה ידי מלפרש. אין לי היכולת לתרגם את העברית הפתלתלה לעברית מובנת, שכן אין לי מושג למה הכוונה בניסוחים "אולי רואה"? "היינו אומרים"?

דוגמה נוספת מאותו עמוד (15): "בהשוואה בין האורגניזם האנושי לשעון נעשה שימוש לעתים קרובות". כלומר – "לא פעם משווים בין האורגניזם האנושי לשעון"?

ספקותי התעוררו כבר בעמוד הקודם, (14), כשנתקלתי בניסוח המסורבל והמעצבן – "גיליתי כיצד, על ידי כמות קטנה של כוח קיטור, ופשוט על ידי ארגון מחדש של חלקי המכונה, כמות גדולה מאוד של עבודה יכולה להיעשות על ידי מכונה אחת".

הספקות התבססו כעבור עוד כמה פסקאות, עד כדי כך שסגרתי את הספר והנחתי אותו בצד.

כאשר אני נדרשת כקוראת לעצור אחרי כל משפט כדי לנסות לפענח אותו, אני מוותרת מראש או לפחות די מהר על מה שיכולתי אולי להפיק מספר כלשהו. אין טעם במאמץ, ואין שום הנאה מהקריאה.

סליחה, רודולף שטיינר. רציתי ללמוד על האנתרופוסופיה, רציתי לברר בעזרתך מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את חיי. כל זה כבר לא יקרה בעזרת "מבחר כתבים".