בואו נלמד את הלקח. לעולם, לעולם, לעולם אל תאמינו שמלחמה תלך חלק ובקלות, או שמי שיוצא למסע מוזר כזה מסוגל לאמוד מראש את המשברים ואת סופות ההוריקן שייקלע אליהם.
מדינאי שמתמסר לקדחת המלחמה חייב להבין שבהינתן האות, שוב אינו שולט במדיניות, הוא משועבד לאירועים לא צפויים ולא נשלטים.
משרדי מלחמה מיושנים, מפקדים חלשים, לא כשירים או יהירים, בני ברית לא אמינים, מדינות ניטרליות עוינות, מזל ביש, הפתעות מכוערות, טעויות־חישוב איומות, כל אלה תופסים את מקומם סביב שולחן הדיונים, ביום שלאחר הכרזת המלחמה.
זכרו תמיד, גם אם אתם בטוחים שתנצחו בקלות: מלחמה לא הייתה פורצת אלמלא סבר גם הצד השני שסיכוייו טובים.
נכתב ב־1930
מאנגלית: עופר עופר אורן
אוף, כמה שזה אקטואלי! תודה לך, עפרה.
אכן, אוף…
למקרא דברים אלו, שאכן נכתבו על ידי וינסטון צ'רצ'יל, ניתן לחשוב שמדובר בפציפיסט מבטן ומלידה. מן הראוי להזכיר נאומים אחרים שלו, כראש ממשלת בריטניה, בסמוך לכניסתו לתפקיד ראש הממשלה, לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה:"אנחנו לא נירתע ולא נכזיב, אנחנו נמשיך עד הסוף…….. לעולם לא ניכנע . נאומים אלה, חזקו עם שלם, ואת כל אוהבי החופש בעולם, לאורך כל המלחמה, גם כשבריטניה עמדה לבדה, נגד הנאצים. אפשר להביא נאום אחד מסוג זה, קל יותר למצוא עשרות נאומים, שונים בתכלית. נכתב מתוך הערכה גדולה למפעלך הספרותי החשוב
דווקא בגלל הצד האחר, הידוע יותר שלו, הציטוט הזה מעניין. ו… תודה!