זכיתי שהמשורר, המו"ל והעורך (שערך גם את מה קרה להגר באילת? שלי), דורי מנור, הקליט בקריאה מופתית את "פצצת המצרר": וילאנל שכתבתי לפני כמה שנים.
לאחרונה אנחנו מרבים לשמוע על טילי מצרר מתפרקים באוויר, שמגבירים את הנזק ואת חומרת הפגיעות האפשריות.
אמנם השיר "מתכוון" לפצצה ולנזק מסוג שונה לגמרי, אבל יש בכל זאת קשר.
מרגישה שעכשיו בכל זאת הזמן להזכיר אותו שוב.
וואו, זה כה יפה וחזק. תודה.
שאלה (כי כללי הווילאנל אינם מוכרים לי): האמנם דרושים סימני הפיסוק בקצה השורות שלפני השורות שבסוגריים? האם לא די בסימן הפיסוק שאחרי הסוגריים (ואם לא, אולי רצוי היה שיבוא בתוכם)? זה נראה מוזר, בעיקר בבית האחרון. תודה שוב
תודה, עטרה, אבדוק (אחרי שנצא מהממ"ד… ככה זה עכשיו)