אליאס (אליהו) ונור (לבית ז'ז'תי) פסח נישאו בדמשק ב־1925. בימי מלחמת העולם השנייה הסתירו בני הזוג בביתם שליחים מארץ ישראל שריגלו לטובת הבריטים. המפעיל שלהם (מטעם הסוכנות) היה משה שרת, לימים –ֻ שר החוץ ואחרי כן גם ראש ממשלת ישראל. 

בשנת 1945 נאלצו בני הזוג פסח לנוס מדמשק, אחרי שכבר הבריחו משם את שלושת ילדיהם. (הקטנה שבהם, אווה – חוה – פסח בת ה־12 ילדה אותי, שבע שנים אחרי כן). 

עם עלותם ארצה גילו בני הזוג שאיש בממסד הארץ ישראלי אינו מכיר להם תודה. "שכחו" אותם ואת כל מה שעשו כשסיכנו את חייהם וחיי הילדים שלהם. 

אליאס התפרנס בדוחק כשען. 

בארכיון המדינה מצאתי את אחת ההתכתבויות שלו עם הרשויות. הוא טען שיש בכוחו לעזור, למשל – למסור פרטים שיצילו חיים. וכן, ביקש עבודה.

כפי שאפשר להיווכח, הממסד הסתפק בתשובה הלקונית – מכתבך התקבל…

להלן, ההתכתבות:

תל אביב 22.7.48

אליאס פסח
לוינסקי 94 תל אביב

לכב' בכר שיטרית
שר המעוטים במדינת ישראל

כתוצאה מפגישתנו באחד הימים של השבוע שעבר, בו נידונה בין דברים שונים גם על הבטחון בעיר יפו, הריני מתכבד להודיעכם כי מוכן הנני לקבל עלי תפקיד אשר תמצאו שהנני מוכשר בו.

ידיעותי בשפה הערבית הן נרחבות, כמו כן יודע את השפה הצרפתית והעברית, ויש לי הרושם (ואני בטוח בזה שאדע למלא תפקיד שלא רבים הם המסוגלים לעשותו)

צרוף למכתב זה, הנני מצרף העתקה ממכתבי ששלחתי אל שר החוץ של מדינת ישראל בו עוררתי שאלות בענייני דיומא.

אני מקווה שבקשתי זו תתקבל ובתקוה זאת הנני בכל הכבוד.

אליהו פסח

29.7.48

אליאס פסח
רח' לוינסקי 94
תל אביב

לכבוד משרד החוץ של מדינת ישראל
כ     א     ן

הנידון: מכתבכם מס' 48/256

הנני חוזר על מכתבי מיום 25.6.48 בו הזכרתי לכם את הפס דלקמן:

(בידי האפשרות למסור לכב' ידיעות שחשיבותן גדולה, ולכן אסיר תודה אהיה אם תקבע לי ראין בהקדם הכי אפשרי, יען שכל אחור אינו סובל דחוי.)

לצערי היום אני קורא בעתונות שנשק נתפס בבתי מגורים ביפו הכבושה. כשכתבתי לכם אז התכוונתי לדברים מסוג זה וחשבתי שגם אני ככל יהודי אחר נאמן לעמו היה עושה אותו הדבר, אבל דברים כמין זה אינן נאמרים בתוך מכתב קצר, לכן בקשתי להפגש אתכם בכדי שאוכל למסור את הפרטים הידועים לי והנאמרים רק מפה לאוזן, ולצערי בקשתי נדחתה. וכעת הנני מרגיש חובה לאומית לפנות מחדש אליכם ולהשמיע באוזנכם דברים אשר אין לדחותם ברגע זה ומבקש בכל צורה של בקשה שתשימו לב לדבריי וזה לפני שיהיה מאוחר, עלינו לנקוט בצעדים הכי מהירים בכדי שנדע לשמור על רכושנו, נשותנו ונשמתנו.

אני מקווה שדברי יושמעו, ותפעלו לפי צורך הזמן ובתקוה של תשובה מהירה הנני לכם בכל הכבוד.

                                                                  אליאס פסח

1 באוגוסט 1948

 

לכבוד
מר אליאס פסח
ת.ד.60
תל אביב.

א.נ.

                        הנדון: בקשת עבודה

מכתבך מיום 23.7.48 בעניין הנדון נתקבל במשרדנו והובא לתשומת לב השר.

בקשתך תובא בחשבון בבוא העת.

                                            א. שלוש.
                                            מזכיר

 

סבא אליאס (אליהו) פסח, 1952