מהפכת הבינה אינה אירוע שיתרחש בעתיד  – היא כבר כאן ועכשיו. האם אתם מוכנים למעבר אל עידן השינוי וההשתנות?

המאמר שאפשר להוריד אותו מהקישור שלהלן דן בהיסטוריה המרתקת של הבינה המלאכותית, מימיה הראשונים, הצנועים, ב־1956, דרך הופעתה המהפכנית של “תבונת מכונה” (Machine Intelligence), בשנות ה־80, ועד להתגלות של GPT-4, ב־2023, שהיא נקודת מפנה של ממש. המאמר חושף את המורכבויות המתקיימות ברשת העצבים הגדולה ביותר בעולם, ובוחן לעומק את טבען החמקני של התבונה ושל המודעות המתקיימת בתוכה.

GPT-4 משנה לחלוטין את האינטראקציה בין האדם למכונה, אבל השפעתה עולה על ערכה הגלוי והמיידי. יכולתה לתקשר ברמה אנושית, ליצור יישומים ולשפר אותם, ולשנות את האופן שבו בני אדם יוצרים אינטראקציה עם הטכנולוגיה, משמעותיים מאוד. לראשונה מתאפשרת לבני אדם אינטראקציה ישירה עם בינה מלאכותית.

אבל יש להבין: השינויים הנראים לעין אינם אלא קצה הקרחון.

ההשפעה העמוקה ביותר, גם אם אינה מובנת מיד מאליה, היא ש־ GPT-4היא המבשרת הראשונה של עידן שתתקיים בו מוּדעוּת־מכונה, וזאת תסלול את הדרך לקראת נתיבי מחקר חדשים אל בינה מלאכותית כללית Artificial General Intelligence (AGI).

זהו זינוק עצום בחיפושינו אחרי מכונות שניחנות בבינה. כשיתרחש – הוא יחבור לכמה מההישגים המדעיים החשובים ביותר שיהיו לאנושות.  

אנו עדים ליצירתה של רשת העצבים הגדולה ביותר, OpenAI, הישג שהגיעו אליו במאמץ עצום, צירוף מקרים ומתוך נטילת סיכונים.

אנחנו ניצבים על סיפה של מהפכת הבינה, תקופה שבה הכול ישתנה וזאת בזכות יכולתנו המתפתחת להאציל משימות חשיבתיות למכונות – משימות שעד לאחרונה סברו כי רק בני אדם מסוגלים לבצען.

מהפכת הבינה אינה אירוע עתידי, אלא מציאות עכשווית, שמתרחשת 300 שנה אחרי המהפכה התעשייתית. השפעותיה עדיין לא לגמרי ברורות, אבל אין ספק שהן מעצבות את עולמנו.

הופעתה של הבינה המלאכותית הכללית (Artificial General Intelligence) AGI תוכל להיות ההתפתחות הטכנולוגית החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית, עם פוטנציאל לעצב את מסלול ההתקדמות של האנושות.

האם אתם מוכנים לקראת המסע שישנה את החיים?

מכאן אפשר להוריד את הקובץ המלא, ולהצטרף לדיון על הבינה המלאכותית.

כשניל ארמסטרונג אמר את המשפט הבלתי נשכח שלפיו צעדיו הראשונים על אדמת הירח היו “צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות”, הוא לא יכול היה לשער בנפשו למה עוד ישמשו דבריו (שאותם, כך נודע לאחרונה, לא הגה בספונטניות, אלא הגיע אתם מוכנים, לירח).

לאחרונה התפרסם (שוב, באנגלית) באתר Medium מאמר נוסף שכתב שחר צפריר. במאמרו הקודם הראה את הקשר בין השקעות בחברות הזנק, בינה מלאכותית ומשחקי שחמט.

שמו של המאמר החדש:

A Giant Leap for Humanity: The Significance of AI in Medical Diagnosis and Treatment

ומפורטים בו מחקרים פורצי דרך שישנו כנראה את עתידה של האנושות.

על פי המאמר ארבע חברות הזנק:

Aidoc, Immunai, Deepcure,  Canopy Immuno-Therapeutics

עוסקות כיום בפיתוחים מרתקים וכמעט אפילו אפשר לומר – מסמרי שיער – בחדשנותם.

על קצה המזלג:

ב-Aidoc פיתחו שיטה לפענוח של בדיקות רדיולוגיות באמצעות בינה מלאכותית.

ב-Deepcure משכללים את היכולת לאבחן מחלות, שוב, בעזרת בינה מלאכותית, במהלך מהפכני של התאמה מדויקת וספציפית לכל אדם.

ב-Immunai ממפים את המערכת החיסונית בעזרת בינה מלאכותית, כך שיתאפשר פיתוח מואץ של תרופות מותאמות אישית לכל אדם.

ב-Canopy Immuno-Therapeutics מפתחים כלים חדשים לטיפול במחלות שקשורות במערכת החיסונית של הגוף.

במאמר מסביר שחר צפריר מדוע החברות הללו מבטיחות צעד ענק לאנושות, ומה הן יכולות לשנות, לטובת כולנו.

התקציר של המאמר:

Abstract

Medicine includes two disciplines, diagnosis, and treatment. Both have made plodding, cautious progress throughout the ages.

We believe AI augments and empowers these disciplines. As a result, we have led four seed investments in companies that are at the forefront of this evolution: Aidoc (2016), Immunai (2018), Deepcure (2019), and Canopy Immuno-Therapeutics (2020).

Each of these companies falls into the domains of diagnosis, treatment, or both.

While cutting-edge AI technology (self-learning unsupervised rewards-based reinforced, neural-network) is crucial, keeping it behind the scene, with the right interface, wins the battle. It is not enough for AI technology to provides some abstract value. It must integrate naturally into a doctor’s existing workflow. Without this seamlessness, it will not get the chance to demonstrate the incredible value it provides

The trajectory is unquestionable: AI is rapidly transforming diagnosis, treatment, and the science of medicine

הבינה המלאכותית משנה אם כן במהירות את יכולת האבחון והטיפול, למעשה – את כל הגישה המדעית לרפואה.

מאמר מרתק ומאלף!

הנה שוב, קישור אליו, כאן.

לפני כשש שנים, ב-2014, קנתה אמזון את אתר האינטרנט Twitch. 

מה השתנה מאז?

איך כבש Twitch את המקום ה-31 בין האתרים שאליהם מרבים גולשים להגיע ואיך הוא מכניס לבעליו סכום של כמיליארד וחצי דולר בשנה?

מדוע מרבה השחמטאי היקארו נקמורה, שזכה בתואר רב-אמן, להופיע ב-Twitch ולערוך שם משחקי שחמט וירטואוזיים? 

ואיך כל זה קשור ב-AI (בינה מלאכותית) ובהשקעות בחברות הזנק, בשלביהן ההתחלתיים?

רמז: שחקני שחמט אוהבים לנצח. הם מנצלים כל הזדמנות אפשרית. והכי חשוב –הממשק, זה שכבר מזמן מאפשר לשחקני שחמט לנצל את היכולות המופלאות, מעוררות ההשתאות, של הבינה המלאכותית, שמסוגלת ללמוד בעצמה ללא פיקוח אנושי. 

על כל אלה כתב שחר צפריר, שותף בקרן הון סיכון TLV במאמר מפורט, עתיר קישורים מבארים ומאיר העיניים:

 

What Chess streamed on Twitch, AI, and seed-stage startup investments have in common

וזאת ההתחלה:

A couple of days ago, the New-York Times published an article about the soaring popularity of chess on Twitch, giving Grandmaster Hikaru Nakamura due credit

Of all things, this made me revisit past thoughts on how chess has helped me understand the critical importance of the interface between AI and knowledge-workers, and how chess has led me to make multiple seed-stage investments in AI-driven startups

את המאמר המלא והמרתק אפשר לקרוא כאן.