מה ההבדל בין אימא מזניחה שמסוכנת לילדיה, לאימא מתפקדת שבגלל חוסר תשומת לב רגעית כמעט קיפחה את חיי התינוקת שלה?
היכן עובר הגבול בין התעללות מתמשכת להתרשלות, או טעות חד פעמית?
זאת הסוגיה שעוסק בה חסדים קטנים מאת הת’ר גודנקאוף, שכל שמונת ספריה עד כה היו לרבי מכר בארצות הברית. אפשר להבין מדוע. הכתיבה של גודנקאוף ידידותית ואינטליגנטית. לא מדובר אמנם בספרות גדולה, אבל גם לסוג כזה של ספרים – אלה שנקראים בקלות ובשטף, – יש בהחלט מקום בחיי הקריאה שלנו!
במרכזו של הספר שתי דמויות עיקריות: אלן, עובדת סוציאלית שמספרת לנו את סיפורה בגוף ראשון, וג’ני, ילדה בת עשר, שהסיפור עליה מגיע אלינו מנקודת מבט של קול כל־יודע.
סיפוריהן לכאורה שונים ונפרדים, אבל ברגע מסוים, מפתיע ומרגש, הם נפגשים, ומתברר לנו שלא רק ה”נושא” של שתיהן – הזנחת ילדים והתעללות בהם – משותף, אלא שיש ביניהן אפילו כמה נקודות השקה שחלקן מפתיעות ומחרידות.
הסיפור נכתב אם כן בקונטרפונקט: שתי מנגינות נפרדות, שיוצרות ביחד הרמוניה אחת.
ג’ני למדה בחייה הקצרים להישמר ולהיזהר מעובדות סוציאליות. אלן הקדישה את חייה עד כה לעזרה לילדות במצבה של ג’ני. גם כשחייה האישיים של אלן כאימא וכרעיה סופגים מכה קשה, שעלולה למוטט אותם עליה ולגרום לשינוי מר ובלתי הפיך במציאות חייה, אלן ממשיכה להיות קשובה למצוקותיהן של ילדות אבודות כמו ג’ני.
האם תיאלץ אלן להתמודד עם ההשלכות של טעות מחרידה שעשתה?
האם תצליח ג’ני ללמוד מחדש לתת אמון בבני אדם, אחרי שמבוגרים רבים כל כך מעלו באמונה ופגעו בה פגיעות אנושות?
הרומן שלפנינו לוקח אותנו למסע מרתק, ומשיב על כל השאלות הללו. הסיפור מכאיב אך גם מנחם. כאמור, לא מדובר בספרות גדולה. בספרים שאני קוראת אני נוהגת תמיד לסמן שורות או משפטים כדי שאזכור אותם. בספר שלפנינו לא הרגשתי אפילו פעם אחת בצורך לסמן משהו… ובכל זאת אני בהחלט ממליצה עליו. קראתי אותו ברצף מהיר ובתחושה של סיפוק. גם זה משהו…
Heather Gudenkauf Little Mercies