בתחילת כל פרק יש דיסקליימר: כל מה שתראו לא קרה במציאות, וכן הלאה. כאילו שמישהו יכול לחשוד בעלילה המוצגת שהיא באמת קרתה!

אבל רגע. לאט לאט מתברר שכל מה מתרחש מול עינינו, העלילה רבת הפיתולים וההפתעות, בעצם מספר לנו על עצמנו, כאן ועכשיו, על בני הנוער שלנו, על תופעות חברתיות שיש לתת עליהן את הדעת.

מדהים לראות איך סדרה שנראית לגמרי מופרכת, ואפילו קצת מוזרה לפעמים, משנה את פניה ונעשית מציאותית וחשובה!

הסדרה כוללת 22 פרקים, מושכים ומותחים מאוד. די מהר הידיעה שגם בינג’ רציני לא יכסה את כולה בבת אחת, שגם מחר היא מחכה לנו בסוף היום, הייתה מנחמת ומשמחת. אהה: “המורה” מחכה לנו! יש לנו שוב הזדמנות להתכנס לתוך המציאות החלופית הזאת, ועם זאת לא להרגיש שזה אסקפיזם ריק מתוכן, כי הסדרה היא מעין שיעור חינוך ממושך, ועם זאת תוסס, מרתק, ומותח מאוד.

די בהתחלה מתברר הסֶטינְג שבו תתקיים העלילה, ברובה המכריע: בתוך כיתה, בבית ספר תיכון, שבו מורה מחליט ללמד את תלמידיו, בני נוער דעתניים ונבונים, כמה לקחים חשובים לחיים.

זמן קצר לפני ההווה שבו מתרחשת עלילת הסדרה חוותה נערה בשם רוּיאה, אחת מבנות הכיתה של אותם תלמידים, חוויה קשה וקטלנית. רויאה הייתה ספורטאית מצטיינת, אצנית מקובלת ואהודה, עד שיום אחד הופץ נגדה סרטון שממנו משתמע כי היא נהגה ליטול סמים ממריצים כדי לנצח בתחרויות ריצה. האשמת השווא החמורה הביאה למותה. רויאה לא עמדה בלחץ הנפשי ובהתמודדות הקשה עם הנידוי החברתי, הבושה ותחושת העוול, והתאבדה.

מי אשם במותה? האם היה מישהו יכול למנוע אותו? מה נדרש כדי שחיים צעירים, יפים ומוכשרים כל כך, לא יאבדו לשווא?

לאורך 22 הפרקים בני הנוער, ואנחנו איתם, לומדים לקח אחרי לקח. כל פרק הוא “שיעור” שהמורה מייצר בדרכים מקוריות, שחלקן נראות אלימות ומזעזעות, כדי לטלטל את התלמידים, לאלץ אותם לחשוב, לחמול, לשתף פעולה, להקשיב זה לזה, להבין את מצוקותיו של הזולת, ולהיזהר מהעוצמה הבלתי נתפסת של הרשתות החברתיות, שיש בכוחן להרוס (אבל גם להועיל, אם רק משתמשים בהן כיאות!). יוצרי הסדרה מעוררים שאלות גם בעניין אמינות המידע שעולה ברשת. האם סרטון מצולם יכול בהכרח להוכיח משהו? יש תמיד לזכור את קיומה של הטכנולוגיה המכונה Deep Fake, המאפשרת ליצור תוכן מזויף שנראה אמיתי, על ידי שילוב תמונות וסרטונים קיימים על פני תמונות וקטעי וידאו מקוריים. לאחרונה התבשרנו כי מייקרוסופט פיתחה כלי חדש, VALL-E, שמחקה קול אנושי לפי דגימה של שלוש שניות בלבד, וכך אפשר לייצר “נאום” שלם בקולו של אדם אחר.

אכן, מתברר שבפינלנד פיתחו תוכנית לימודים שבה המורים נדרשים ללמד תלמידים איך להבחין בין מידע כוזב לידיעות אמיתיות. בעיתון “הארץ” כתבו על כך: “זה חמש שנים שפינלנד היא המדינה המובילה באירופה בכל הקשור ליכולת של תושביה להתמודד עם דיסאינפורמציה. על כך מלמד סקר שפרסם באוקטובר המכון לחברה פתוחה (Open Society Institute) בסופיה שבבולגריה. מקורות רשמיים אומרים כי הסיבה להצלחתה של פינלנד בתחום זה היא מערכת החינוך החזקה שלה, הנחשבת לאחת הטובות בעולם, שבה מוקדש מאמץ רב להבהיר לתלמידים מהי דיסאינפורמציה. אוריינות תקשורתית היא חלק מתוכנית הלימודים הלאומית, החל בגן החובה.” האם יש סיכוי שגם בישראל יקדמו תוכנית דומה? האם הרשויות כאן רוצות בכלל שילדים ובני נוער ילמדו להבחין במידע כוזב ולהישמר מפניו?

ובחזרה לסדרה: במשך יותר משבוע התמכרנו לה, עסקנו בה גם כשלא צפינו – שוחחנו עליה, תהינו, ניסינו להבין סוגיות נסתרות – ובכל זאת הופתענו שוב ושוב מהמהלכים הבלתי צפויים הרבים שהיא מובילה. אין ספק שהסדרה מקורית מאוד, שכן אינה פועלת על פי תבניות מוכרות וצפויות. המהפכים הרגשיים שהיא יוצרת (עד כדי, נודה על האמת, רגעים סנטימנטליים ומזילי דמעות – אבל, בינינו, מה רע בכך…?) ממכרים.

בתום הפרק האחרון הפטיר בן זוגי: “חבל שזה נגמר…”

אכן…

אפשר לצפות בה ב־VOD  של Yes. אחרי שני פרקים נדרשנו לשלם תמורת מנוי לסדרות טורקיות. לא האמנתי שנעשה את זה, אבל אחרי שני הפרקים הראשונים היינו חייבים להמשיך ולגלות מה קורה הלאה.

@torkish1

המורה סדרה חדשה בערוץ הדרמות הטורקיות 2

♬ צליל מקורי – סדרות_טורקיות