אליזבת בארט בראונינג, סונטה 28

וְהָאִגְּרוֹת – נְיָר לָבָן, כְּמוֹ רֵיק,
אַךְ הֵן נִרְאוּ חַיּוֹת וְרָטְטוּ
בֵּין שְׁתֵי יָדַי שֶׁאֶת הַשְּׂרוֹךְ שָׁמְטוּ,
בְּתוֹךְ חֵיקִי הַצְּרוֹר אָז הִתְפָּרֵק.
כָּאן הוּא כָּתַב שֶׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת
אוֹתִי כִּידִידָה, כָּאן הוּא קָבַע
לָבוֹא בְּיוֹם אָבִיב, וְאָז יִגַּע
רַק בְּיַדִּי – רָצִיתִי אָז לִבְכּוֹת.

"אֹהַב אוֹתָךְ" הוֹסִיף בְּעוֹד מִכְתָּב.
יָדַעְתִּי, כֹּה נִרְעֶדֶת: אֱלֹהִים
אֶת הֶעָתִיד עַל עֲבָרִי, נָתַן.
מֵרוֹב מִשּׁוּשׁ צִבְעֵי הַדְּיוֹ דוֹהִים.
וּמָה שֶׁבָּאִגֶרֶת עוֹד נִכְתַּב
שׁוּב לֹא אוּכַל לוֹמַר, לֹא, לֹא אָהִין.

Elizabeth Barrett Browning's Sonnet 28 Sonnets from the Portuguese

2 thoughts on “אליזבת בארט בראונינג, סונטה 28”

השאר תגובה