תפיסת העולם של המפלגה כפתה את עצמה בהצלחה הגדולה ביותר על אנשים שחסרה להם היכולת להבין אותה. אפשר היה להביא אותם לקבל כל ביזוי בוטה של המציאות, כי הם מעולם לא קלטו עד תום כמה עצום מה שנדרש מהם, ולא היה להם די עניין באירועים פומביים להבחין במתרחש. היעדר ההבנה שמר על שפיותם. הם פשוט בלעו כל דבר, והדברים שהם בלעו לא גרמו להם כל נזק, כי הם לא השאירו מאחור שום משקע, ממש כפי שגרעין דגן עובר בגוף ציפור ואינו מתעכל.
ההמונים לעולם אינם מתמרדים על דעת עצמם, ולעולם אינם מתמרדים רק משום שהן קורבן לדיכוי. לאמיתו של דבר, כל עוד מונעים מההמונים להתוודע לקני מידה להשוואה, הם אינם מודעים כלל לעובדה שמדכאים אותם.
מנקודת מבטם של שליטינו העכשוויים, אם כן, הסכנות הממשיות היחידות הן התפצלותה של קבוצה חדשה של אנשים בעלי כישורים, חסרי תעסוקה ורעבים לכוח, והסכנה שהליברליזם והספקנות יכו שורש בשורותיהם שלהם. במילים אחרות, מדובר בבועה של חינוך. הסוגיה היא כיצד לעצב ללא הרף את המודעות הן של הקבוצה המנהלת והן של הקבוצה המבצעת הגדולה ביותר הממוקמת מיד מתחתיה. על תודעת ההמונים די להשפיע באופן שלילי.
George Orwell 1984
לעברית: ארז וולק
נושא ה'המון' בהיסטוריה נבדק פעמים רבות – והתוצאות בד"כ עגומות. מסתבר שניתן להוליך את ה'חיה המאולפת' הזו באף שנים הרבה… בתוספת דיכוי,רמייה ו – פחד. (מרכיבי-על בהיסטוריה) כנראה שרק בנסיבות קיצון משהו מתחיל ל – לבעור…
(ראי ספרי – "קח גפרור בוער" , )
אינני מאוהדיו של החבר אוליינוב/לנין – אבל קשה לערער על קביעתו הקולעת –
"צריך שיהיה רע, רע מאד, רע מאד מאד – כדי שיתחיל הטוב.."
אז לידיעת החולים והממורמרים והזועמים – כנראה לא מספיק רע בישראל.
אריה קרישק
אכן. מסכימה עם הניתוח של לנין (ושלך). איך האמריקנים אמרו פעם? "let them bleed".