השנה הייתה 1946. אל האקרנים יצא הסרט "שערי לילה" – יצירתם המשותפת האחרונה של במאי הקולנוע מרסל קרנה והמשורר ז'ק פרוור.
הסרט התבסס על בלט שכתב פרוור. הוא נפתח במילים "פריס בחורף הקשה שבא אחרי השחרור" ומתאר את העיר בתום מלחמת העולם השנייה, את גורלם של משתפי הפעולה עם הגרמנים שהתעשרו במהלך המלחמה ואת הגולים הצרפתים ששבו מגלותם באנגליה.
בניגוד לסרטם הקודם של השניים, "ילדי גן העדן", שזכה להצלחה עצומה, הן בקרב הקהל והן בקרב המבקרים, "שערי הלילה" היה כישלון קופתי מהדהד. ובכל זאת נותר ממנו השיר הבלתי נשכח "עלי השלכת", Les Feuilles Mortes, כאן בתרגומה של נעמי שמר:
הו לו ידעתי האם את זוכרת
את לילותינו שלי ושלך
איך הימים אז יפו שבעתיים
והחמה איך האירה כל כך
פה נגרפים כבר עלי השלכת
את רואה לא שכחתי דבר
פה נגרפים כבר עלי השלכת
עם המכאוב וזיכרון העבר
רוח צפון תישאם
אל שכחה עמוקה
את רואה לא שכחתי דבר
זה השיר שלנו מכבר
זהו השיר שעוד זוכר איך
שרתי איתך ושרת איתי
זהו השיר שעוד זוכר את
אהבתך אהבתי
אהבת חיי ששוקעת
בעדינות ובחשאי
במהרה יסחפו הימה
עקבות אהבה נושנה
זהו השיר שעוד זוכר איך
אהבת חיי…
רבים סבורים כי השיר "עלי השלכת" הוא פסגת השאנסון הצרפתי, אם כי לאו דווקא בזכות מילותיו. יש בו מפגש בין זוג אוהבים שבו הגבר פונה אל האישה ותוהה אם גם עתה היא זוכרת את עברם המשותף ואת אהבתם הרחוקה, אם כי שניהם שוב אינם צעירים כל כך. המילה "שלכת" קשורה בתודעה עם דעיכה ועם זִקנה, והיופי המשותף שידעו השניים נידון לשכחה כי עקבות האהבה הנושנה ייגרפו אל הים, ייסחפו לתוכו ולא יהיו עוד.
הקסם האמיתי של השיר נובע כנראה מהלחן של ז'וזף קוסמה, מלחין יהודי יליד הונגריה שהיגר לצרפת בהיותו בן עשרים ושמונה: נעימה שחודרת אל הלב ברכות נוסטלגית. אכן, הרגע בסרט שבו מופיע השיר הוא סצנה של מחול רווי געגועים כשהגיבורה, "האישה היפה בתבל", כפי שמכריזים עליה, שבה אל מחוזות ילדותה שאותם נאלצה לנטוש בגלל המלחמה.
השיר שבה את לבם של גדולי הזמרים. הוא תורגם לשפות רבות. הנה ביצועו של נט קינג קול:
של פרנק סינטרה:
של אריק קלפטון:
וכמובן – ביצועו של הזמר המקורי, איב מונטן:
גדולתו של ז'ק פרוור הוכרה בזכות התסריטים הרבים שכתב, ובהם במיוחד בזכות התסריט לסרט "ילדי גן העדן". מבקרי הקולנוע הצרפתים בחרו בו כסרט הטוב ביותר בכל הזמנים, וכתב העת "טיים" שיבץ אותו ב-2005 ברשימת מאה הסרטים הטובים ביותר שנוצרו מאז 1923.
עם זאת, נראה שהשיר "עלי השלכת" מוכר הרבה יותר בקרב הציבור הרחב, וכבר יותר משבעים שנה ממשיכים לשמוע ולשיר אותו בשפות שונות.
הנה ביצוע בעברית, של משה בקר:
תודה עפרה על הפוסט ועל המחשבות שהוא מעורר.
בעקבות קריאת הדברים שכתבת חיפשתי את מילות השיר המקורי וגם את מילות הביצוע באנגלית. מעניין כי במקור הצרפתי מדובר על אהבה שחלפה באופן "טבעי" עם הזמן (החיים מפרידים את הנאהבים). בגירסה האנגלית מאידך יש מעין טרוניה כלפי אחד מהנאהבים (מאז שעזבת הימים מתארכים). ובגירסה של נעמי שמר (כפי שכתבת יפה) אולי כלל לא מדובר על פרידה אלא על זקנה והשפעתה על חיינו ומערכת יחסינו.
תודה רבה, מעניין מאוד! 🙂
הקסם הנדיר הזה מתרחש כשהמשולש מתמזג באופן מושלם – המנגינה,הטקסט,והביצוע – במקרה זה הזמר איוו מונטאן. (הביצועים באנגלית מחווירים…) אכן, וזה נכון ברוב השירים, המנגינה היא העיקר והמלודיות הפשוטה, הקסומה – של קוסמה היא כמעט חד-פעמית. לא הייתי 'מזלזל' בטקסט של פרוור שנראה כאילו פשוט – זה היה הסגנון של הצרפתי החכם הזה ברוב שיריו ועם כל הכבוד לפסגות אינטלקטואליות , דווקא כך – היטיב לקלוע. (דוגמא נהדרת אחרת – ז'ןרז' בראסנס המופלא) וזה כ"כ אפקטיבי שבכל פעם ששומעים – משהו בלב..מתנגן…נצבט – –
יתכן וזה בעצם המפתח – מי שלא טעם טעמה של אהבה אמיתית אולי יתקשה להפנים ,לספוג את הפלא הזה. ואגב, אולי כבר הגיע הזמן לתת תמיד את השם האמיתי -"העלים מתים".
אז לחיי האוהבים. גם אם הים מוחק כל מה שבחול – –
אריה קרישק
יפה אמרת. תודה.