לפני כמה ימים רץ ברחוב ילד יחף לבוש בלואים אחרי גולה, בחדווה כה רבה שהעלתה חיוך על פני כל אחד מהאנשים שראו אותו והושיעה אותם ממחשבות נכאים. אחד מאותם אנשים עצר את הברנש הקטן, נתן לו קצת כסף ואמר: "אתה רואה במה פרצוף שמח יכול לזכות אותך." ואם קודם לכן נראה הילד שמח, עתה נראה שמח ונדהם גם יחד. אשר לי, אני תומך בעידוד ילדים לחייך ולא לדמוע; המקום היחיד שאני מעוניין לשלם בו על דמעות הוא בימת התיאטרון, אבל למופע הנגדי אני נכון להעניק ביחד רחבה בכל מקום ובכל עת.
יופי של ציטוט לפתוח בו את השבוע. טוב לשמוע גם על חייו של המצוטט. וסתם צירוף מקרים, נתקלתי עכשיו במאמר שמעריך את כמות הספרים בעולם ביותר מ-140 מיליון, כך שמעתה אקפיד יותר ויותר על הבחירה!
רוברט לואיס סטיבנסון אחד הסופרים האהובים עלי. אי המטמון עם שלל גיבוריו לונג ג'ון סילבר, בן גן וג'ים הוקינס. "15 איש על ארון האיש המת, יו הו הו ובקבוק של רום". התאהב באישה אמריקאית נשואה שהתגרשה בשבילו. לא היו להם ילדים. מזג האוויר בסקוטלנד ארצו היה רע בשבילו, חולה במחלת ריאות, עבר לחיות בסמואה שם כינו אותו הילידים "טוסיטלה" מספר הסיפורים. כתב את ד"ר ג'קיל ומר הייד ומסעות בחבל סוון עם אתון. היתה סדרה בריטית מקסימה אודות חייו, נקראה בשם טוסיטלה. לפני מותו אמר לאשתו כמה הוא מתגעגע לסקוטלנד המעורפלת והקרה.