זיגפריד ששון, "התאבדות בשוחות"

הִכַּרְתִּי פַּעַם נַעַר, שֶׁהָיָה חַיָּל רָגִיל,
חִיֵּךְ כָּל יוֹם אֶל הָחַיִּים בְּרֵיקָנוּת וְגִּיל,
שָׁלֵו יָשַׁן, בָּדָד, אוֹתוֹ הָחֹשֶׁך לֹא הֵעִיר,
וְאָז עִם שַׁחַר הוּא שָׁרַק עִם צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר.

בַּחֹרֶף בַּשּׁוּחוֹת, כֹּה מְבֹהָל וְגַם עָגוּם,
מֵרַעַשׁ, וְכִנִּים סָבַל וּמִמַחְסוֹר בְּרוּם,
ואז תָּקַע הוּא לְעַצְמוֹ כַּדּוּר אֶחָד בַּמֹּחַ,
אִיש לֹא דִּבֵּר עָלָיו יוֹתֵר, הוֹ כַּמָּה קַל לִשְׁכֹּחַ.

אַתֶּם הַזְּחוּחִים, בְּעֵינֵיכֶם נִצַּת בָּרָק,
הַמְּרִיעִים לַחַיָּלִים הַצּוֹעֲדִים בַּסָּךְ,
חִמְקוּ מִכָּאן מַהֵר הַבָּיְתָה, שְׂאוּ לָכֶם תְּפִלָּה
לְבַל תַּכִּירוּ אֶת הַתֹּפֶת בֹּוֹ הַצְּחוֹק נִבְלָע.

 

SUICIDE IN THE TRENCHES
                                   By Siegfried Sassoon

suicide-in-the-trenches

6 thoughts on “זיגפריד ששון, "התאבדות בשוחות"”

  1. תודה. נראה לי שאולי כדאי שם תואר אחר במקום "ממאיר" – שכן בבית הזה עוד יש רגילוּת. אולי "היטב הוא ישן בחושך עגמומי" – והשורה האחרונה – "ועם בוקר שרק לו עם העפרוני."
    גם כן לא מושלם, אבל פחות חריף מ"ממאיר"' ומעביר את ההרגשה שהוא לא באמת יודע מה עוד מצפה לו.

  2. תודה עופרה על תרגום שיר חזק ביותר. מבדיקה בוויקיפדיה ראיתי שזיגפריד ששון, דמות צבעונית ומרתקת ביותר, שחייו הם רומן, חווה בעצמו את אימת השוחות. טוב לדעת, שלא כרבים אחרים שהיה עד למותם, הוא עצמו יצא בחיים ונפטר בשיבה טובה.

להגיב על liebermanorna לבטל