פלאנרי או'קונור: אדם טוב קשה למצוא?

נערה בת שבע עשרה, ממושקפת, קתולית, שנונה מאוד, הצטרפה לסדנת הכתיבה בקולג' לנשים של ג'ורג'יה, בקיץ של שנת 1942. המורה הבחינה מיד בכישרונה הניכר של הנערה, פלאנרי או'קונור שמה. "היה ברור לגמרי שהיא גאון," סיפרה בדיעבד לעיתונאי שכתב על תלמידתה לשעבר, "אבל היה ברור עוד יותר שהיא מעוותת."

עשר שנים אחרי שהצטרפה לסדנת הכתיבה ראה אור ספרה הראשון של פלאנרי, רומן בשם דם חכם (הוא לא תורגם לעברית). אחרי שהמורה קראה אותו, כך העידה באוזניי הכתב, היא השליכה את הספר לצדו השני של החדר. "אמרתי לעצמי," סיפרה, "שהדמות שמתה בפרק האחרון הייתה עושה עם העולם חסד אילו מתה כבר בפרק הראשון."

פלאנרי או'קונור מעולם לא נישאה, ולא היו לה ילדים. לאחר שנים מעטות שבהן חייתה בניו יורק ובקונטיקט שבצפון מזרח ארצות הברית, חלתה בזאבת, המחלה שממנה מת אביה כשהייתה בת חמש עשרה. היא נאלצה לשוב לדרום, לג'ורג'יה, לחווה שבה נולדה, שם עסקה בכתיבה ובגידול של טווסים, יענים, ברווזים, וציפורים אקזוטיות אחרות.

פלנרי אוקונור מגדלת טווסים

היא הלכה לעולמה בגיל שלושים ותשע. לפני כן הספיקה לפרסם שני רומנים, שלושה קובצי סיפורים ומאמרים רבים. לאחר מותה הוענק לה הפרס הספרותי החשוב ביותר בארצות הברית, הנשיונל בוק אוורד, ובסקר שנערך בין הקוראים באמריקה בשנת 2009 נבחרו סיפוריה לאהובים ביותר מבין כל הספרים שזכו בפרס זה בשישים השנים שבהן הוענק.

הסיפורים שסיפרה התרחשו ברובם בדרום ארצות הברית. "בכל פעם ששואלים אותי מדוע סופרים דרומיים אוהבים לכתוב על אנשים מוזרים, תשובתי היא שזה פשוט מכיוון שאנחנו עדיין מסוגלים לזהות אותם," אמרה פעם. העולם שתיארה היה מגוחך, קודר, אלים. כבת הדרום, לא היססה למתוח ביקורת, באמצעות הדמויות שציירה, על הגזענות של האנשים, על מקומיוּתם הקטנונית וצרות האופקים שלהם.

אדם טוב קשה למצוא
הוצאת כתר. לעברית: רנה ליטוין

כך למשל תיארה באחד הסיפורים שבספרה אדם טוב קשה למצוא שיחה בין בעלת האחוזה לפועליה השחורים. הם מדברים על הפליט היהודי מפולין שהגיע לחווה. אחד הפועלים אינו מצליח להבין מה פירוש הביטוי "אנשים עקורים". הגברת מסבירה לו בקוצר רוח, בכעס, שמדובר על אנשים שלא נמצאים, לדבריה, במקום שבו נולדו, אנשים שאין להם לאן ללכת. הפועלים מתעקשים לא להבין וטוענים שאם העקורים נמצאים כאן, סימן שיש להם מקום להיות בו. ושוב הגבירה מתרגזת ומנסה להסביר – העקורים אינם במקום שאליו הם שייכים, במקום שהם אמורים להיות… את ההקשר, את העובדה שצאצאי העבדים החטופים מאפריקה מקבלים מהגבירה הלבנה "הרצאה" על אנשים שאינם במקומם הראוי אין הסיפור מזכיר: כתיבתה של או'קונור מעודנת. הזוועה והרוע תמיד נרמזים, לעולם לא נאמרים, הקורא מוזמן להשתתף בתהליך. כדבריה: "אמנות לעולם אינה נענית לרצון שתהיה דמוקרטית. היא לא נועדה לכול. היא נועדה רק למי שמוכן להתאמץ כדי להבינה."

כל מה שעולה מתכנס
הוצאת מחברות לספרות. לעברית: ליה נירגד

סיפוריה של פלאנרי או'קונור הפליגו לארצות ותורגמו לשפות רבות. עד היום קוראים ולומדים אותם ברחבי העולם. אחד מהם, שהרחיק במקום ובזמן, הסיפור "כל מה שעולה מתכנס", מתוך הקובץ שנושא את אותו שם, נלמד עד לפני כמה שנים אפילו בישראל, לקראת בחינת הבגרות באנגלית.

"מורה טוב יכול היה למנוע את כתיבתם של רבי מכר רבים," כתבה פלאנרי או'קונור, וגם: "שואלים אותי אם האוניברסיטאות חונקות יצירות רבות באִבּן. לדעתי הן אינן עושות זאת לעתים מספיק קרובות."

ייתכן שאילו הצליחה המורה מסדנת הכתיבה בקולג' שבג'ורג'יה  בעבודתה, אילו הייתה מסורה ויסודית יותר, הייתה מדכאת את המוזרוּת המיוחדת של תלמידתה המחוננת. האם העולם היה יוצא נשכר? התשובה, מן הסתם, ברורה.

טור על סופרות באקס נט

6 מחשבות על “פלאנרי או'קונור: אדם טוב קשה למצוא?”

  1. עוררת את סקרנותי לעיין בכתביה של הסופרת הנ"ל כדי לראות אם היא מתאימה לי… הצטערתי לשמוע שהיא נפטרה בגיל כל כך צעיר ממחלת הזאבת. וגם שם המחלה עורר את סקרנותי.
    בצרפתית שם המחלה הוא
    lupus
    זאב, בלטינית.
    לאחר חיפושים, גיליתי שגזרון השם אינו בא, כפי שנהוג לחשוב, מהפריחה בצורת מסכת עיניים שמאפיינת לעתים קרובות את המחלה. מסכת עיניים זו נקראת אמנם "זאב"
    loup
    בצרפתית, מלטינית,
    lupus
    אך מסתבר שלא ממנה בא שם המחלה. מסכת העיניים הייתה בתחילה מסכת קטיפה על כל הפנים עם פתחים רק לעיניים והעונד אותה דמה לזאב. לאחר מכן הצטמצמה לאזור קטן יותר אך שמה נשאר.
    שם המחלה בא פשוט מאוד משום שבעיני נותניו הפריחה טורפת את העור כמו זאב. שם זה ניתן לה בימי הביניים בעוד ששם המסכה הומצא רק במאה השבע עשרה. לפי גרסה אחרת, הפריחה דמויית הפרפר הזכירה לרופאי ימי הביניים את הכתמים על פניהם של זאבים.

    אהבתי

  2. וואי, כתיבתך מרגשת, עופרה, את כותבת בשנינות על הכותבת השנונה, מרמזת על מה שאת חושבת ומאמינה, ש"מורה טוב היה יכול למנוע כתיבתם של רבי מכר רבים…" וכו'. ולגבי האוניברסיטאות – שהיה יאה להן לו היו חונקות כמה (?) יצירות באיבן. למזלה ולמזל העולם הקורא לא הצליחו לחנוק את פלאנרי אוקונור. תודה, עופרה. את המצפן שלי לעולם הספרות.

    Liked by 1 person

      1. פלאנרי אוקונור, סופרת דגולה, מוכיחה בכתיבתה שאין צורך לנסוע למקומות רחוקים ואקזוטיים כדי לכתוב ספרות מעניינת עמוקה אינטליגנטית. אנשים קשי יום במקומות נידחים יכולים לספק את הסחורה, אם לסופר יש עיניים לראות ואוזניים לשמוע.
        עופרה יקרה, תודה על כל ההמלצות שלך. אני קוראת עכשיו את "יומני האבן" של קרול שילדס. איזו שפה! איזה עושר לשוני! תרגמת את הספר נפלא!

        רינה גרינולד

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s