לאחותי, שנולדה בטרם עת

מִי אַתְּ?
הַאִם יָדַעְתְּ?
לָכֵן נִמְלַטְתְּ וּמַתְּ?
מָתַי הוֹדִיעַ לָךְ לִבֵּךְ שֶׁמֵּחַיֵּינוּ טוֹב מוֹתֵךְ?
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אַתְּ מִזְּמָן כְּבָר לֹא הָיִית אִתִּי,
גַּם אֶת מִי שֶׁיָּלְדָה אוֹתָנוּ לֹא רָאִיתִי.
רַק אִמָּהּ,
שֶׁבְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים תַּעֲמִיד אוֹתִי עֲרוּמָּה
עַל שֻׁלְחָן,
וְתִתְיַצֵּב מוּלִי עִם מִכְחוֹלים וְכַן,
צָעֲדָה לְיָדִי וְצָחֲקָה.
כַּמָּה מַר וְאַכְזָר הָיָה צְחוֹקָהּ.
(וְצִיּוּרָהּ כַּמּוּבָן נִשְׁאַר מֻסְתָּר).

עופרה עופר אורן ©

קוראת, צופה ומספרת

%d בלוגרים אהבו את זה: