שיר לילדה שידעה לומר תודה


הַיַּלְדָה הַמְּנֻמֶּסֶת לֹא הִסְּסָה
גַּם אַחֲרֵי שֶׁגּוּפָה הַדַּק נֶחְשָׂף.
הַשָּׁמַיִם אָמְנָם שִׁנּוּ אֶת מְקוֹמָם
אֲבָל הִיא לֹא  שָׁכְחָה מַה שֶׁעָלֶיהָ לוֹמַר.

כִּי יַלְדָה טוֹבָה אוֹמֶרֶת תּוֹדָה,
כִּי יַלְדָה מְחוּנֶכֶת הִיא יַלְדָה מְחַיֶּכֶת
כִּי יַלְדָה לְבַדָהּ אֵינֶנָה עֵדָה,
הִיא יַלְדָה נְטוּלַת כֹּל זְכוּיוֹת בָּעוֹלָם
אָז אוּלַי מַה שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנָה לֹא הָיָה שֶׁלָהּ?

עופרה עופר אורן ©

קוראת, צופה ומספרת

%d בלוגרים אהבו את זה: