על הרע הבלתי נמנע

אִשָּׁהּ אַחַת שֶׁלֹּא הָיוּ לָהּ יְלָדִים
נָשְׁקָה לִי פַּעַם
עַל הַמֵּצַח.

וִילוֹן רָקוּם חָצַץ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה
בֵּין הַמִּטָּה לָאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה
שֶכִּבְיָכוֹל הִשְׁתּוֹלְלָה
רַק מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן
אַךְּ לֹא –

כִּי גַּם הַפַּרְפָּרִים הָרְקוּמִים
כְּמוֹ זָמְמוּ אוֹתוֹ בִּתְּנוּדָתָּם
וְהַקּירוֹת הַמְּסוּרִים
הִצִּיבוּ לְרַגְלָיו מַסַּד אֵיתָן.

אֲפִלּוּ רִבּוּעֵי הָרִצּוּף
לֹא יָכְלוּ לוֹ
אֲפִלּוּ הֵם הוֹבִילוּ
אֶת הָרַע
שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרָה
שֶׁהַחֹשֶׁךְ לֹא רָאָה
שֶּׁכְּבָר נָע
שּׁכְּבָר הָיָה בִּלְתִּי נִמְנָע

וְהָאִשָּׁהּ – מָה הִיא יָדְעָה
בְּסַךְ הַכֹּל הִתְכּוֹפְפָה
וְרִפְרְפָה
בִּנְגִיעָה שֶנוֹעֲדָה
לְהִשָּׁכַח

וְלֹא הָיְתָה נוֹתֶרֶת לִי
לוּלֵא נְדִירוּתָהּ
לוּלֵא הֵאִירָה לִי בַּעֲדִינוּת שֶׁל
בְּדִידוּתָהּ וְעַל אוֹתָהּ מִטָּה
שֶׁבָּהּ הָאֲפֵלָה הִתְחוֹלְלָה

עופרה עופר אורן ©

3 תגובות על ״על הרע הבלתי נמנע״

  1. עופרה, השיר הזה שלך הוא מה שהנשיקה הזאת בשביל הדוברת בשיר – נגיעה של עדינות במקום ששכח אפילו את המילה. תודה!.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

קוראת, צופה ומספרת

%d בלוגרים אהבו את זה: