אבל גם אז היא כעסה

אָז מָה אִם הִיא אָמְרָה
הֲרֵי אַחַר כַּךְ הִיא אָמְרָה
שֶׁלֹא מְשַׁנֶּה מָה שֶׁאָמְרָה,
הֲרֵי כָּעַסְתִּי,
הִיא אָמְרָה,
אֲבָל גַּם אָז
הִיא כָּעֲסָה –
מָה אַתְּ לֹא מְבִינָה?
הוּא רַק רָצָה לִבְדוֹק שֶׁהִיא נֶאֱמָנָה!
וְזֶה הַכֹּל? הוּא רַק נָגַע?
אַתְּ בְּדִיוּק כָּמוֹהוּ, רַק שֶׁלוֹ הָיְתָה נְשָׁמָה,
וְאִם אֲנִי מַאֲמִינָה, אָז מָה?
אַתְּ אֲשֵׁמָה!
אֲבַל אֲחַר כַּךְ הִיא אָמְרָה
שֶׁלֹא מְשַׁנֶּה מָה שֶׁאָמְרָה,
הֲרֵי כָּעַסְתִּי, הִיא אָמְרָה.

עופרה עופר אורן ©

קוראת, צופה ומספרת

%d בלוגרים אהבו את זה: